קדושת פירות של שביעית חלק ב

מאת: 
קטגוריה: שנת שמיטה
ת. פרסום: 22 פברואר 2015
האם קליפות של פירות נוהג בהם קדושת שביעית? האם בגרעיני פירות נוהג בהם קדושת שביעית? ומה הדין ביין של שביעית לגבי הקידוש האם מותר למלא עד הסוף?
אם אכל מתבשיל מפירות שיש בהם קדושת שביעית, ונשארו שם שאריות מאכל אינו חייב להחזירן למקרר כדי שלא יתקלקלו, אלא רשאי להניחן מחוץ למקרר ואין זה נחשב שמפסיד פירות קדושת שביעית, ואם נשארו מעט מאוד מהתבשיל שהרגילות בדרך כלל לזורקם לאשפה, מותר לזורם לאשפה כרגיל, וכל שכן שיירי מאכל שדבוקים בסיר או בצלחת שמותר לנקותם ואין צריך לשים אותם בפח שביעית או בשקית.

עצמות של עוף או בשר שהתבשלו במרק של ירקות של שביעית, אם יש רגילות למצוץ את העצמות של העוף או הבשר אז נוהג בעוף זה (או הבשר) קדושת שביעית ולכן צריך לשמור על זה קדושת שביעית ואסור לזורקם לאשפה אלא יניח שקית וכו' (וכמו שכתבנו במאמר הקודם בחלק א' איך לשמור דברים שיש בהם קדושת שביעית), אולם אם אין רגילות למצוץ את העצמות של העוף או הבשר אין נוהג בעוף או בבשר קדושת שביעית, ורשאי לזורקם לאשפה כרגיל.

וכן מרק שהתבשלו שם ירקות של שביעית או פירות שיש בהם שביעית, או שעשה קומפוט מפירות שיש בהם קדושת שביעית, ונתנו הפירות במרק או בקומפוט טעם, הרי מרק זה או הקומפוט קדושים בקדושת שביעית, כיוון שאין רגילות לזרוק מרק וכן הרגילות לשתות את מי הקומפוט, ולכן צריך לשמור עליהם בקדושת שביעית, ואם רוצה לזורקם יכול לזרוק את המרק או מי הקומפוט בפח שביעית או בשקית או שיניח בחוץ עד שהמאכל יתקלקל (ועיין במאמר הקודם בחלק א' שהארכנו איך יעשה זה), ואם נשאר כמות קטנה שהדרך לזורקם ולא לשמור מותר לזורקם לאשפה הרגילה, כמו בשיירי מאכל.

אם כובש ירקות של שביעית או שמבשל תפוח אדמה במים וכדומה, מותר לזרוק את המים של הכבישה או הבישול, כיוון שאין רגילות כלל לשתות את המים של הכבישה או את מי הבישול של תפוח אדמה וכדומה.

מותר לקלף מפירות וירקות של שביעית את הקליפה, ואפילו שקולף מעט מן הפרי או הירק כגון בקליפת אגס, ותפוח, ומלפפון, אולם בקליפות שראוים למאכל אדם כגון קליפות, אפרסמון מלפפון, תפוח, אגס, וכדומה, צריך לשמור עליהם בקדושת שביעית ואין לזורקן לפח הרגיל אלא יעטפם בשקית או בניילון ויזרוק אותם (ועיין במאמר הקודם בחלק א' שביארנו באורך איך לזרוק פירות או ירקות שנוהגים בהם קדושת שביעית), והוא הדין לקליפות שראוים למאכל בהמה והדרך לתת את הקליפות הללו לבהמה (ואפילו שאין לאדם עצמו בהמה, הכוונה מה שבדרך כלל נותנים לבהמה) שייך בהם קדושת שביעית, ולכן קליפות של בננה או תפוז וכדומה צריך לשמור עליהם בקדושת שביעית (ועיין במאמר הקודם בחלק א' שביארנו באורך איך לזרוק פירות או ירקות שנוהגים בהם קדושת שביעית), אולם קליפות שאינם ראוים למאכל בהמה או שאין דרך לתת לבהמה לאוכלם כגון בקליפת קיווי וכדומה,  אף שיש בהם מעט פרי אין צריך לשמור בזה קדושת שביעית, ומותר לזורקם לפח הרגיל.

גרעיני פירות אף שיש עליהם קצת מאכל, כגון גרעיני תמרים, ענבים, תפוחים, תפוזים, וכדומה, כיוון שאין הגרעינים של הפירות ראוים לאכילה אין בהם קדושת שביעית, ואפילו שהגרעינים הללו ראוים למאכל בהמה מכל מקום כיוון שאין רגילות לשמור אותם כדי לתת לבהמה לאכול, אלא הרגילות הוא לזורקם ישר, ולכן אין נוהג בהם קדושת שביעית ורשאי לזורקם לאשפה, אולם גרעיני אבטיח יש לשמור עליהם בקדושת שביעית, משום שהרגילות כיום לאוכלם אחר שקולים אותם.

אסור למרוח שמן של שביעית על תבנית אפיה, בשביל שהבצק לא ידבק בתבנית, אולם אם שם את השמן בשביל מטרת אכילה מותר לתת את השמן.

אין לשפוך ביין של שביעית בליל הסדר כשאומרים את המכות דם צפרדע וכו', או שאומרים דצ"ך, עד"ש, באח"ב, משום שמפסיד את היין, וכן בקידוש בשבת שיש נוהגים לתת את היין עד סוף הכוס כדי שישפך, אין לעשות כן ביין של שביעית מפני שמפסיד יין שקדוש בקדושת שביעית, ולכן ישים מתחת ליין איזה צלחת כדי שאם ישפך יין שם ישתה את היין אחר הקידוש, וכן בהבדלה אין לתת מיין של שביעית על המצח או על העורף או על העינים או לכבות את הנר ביין של שביעית, מפני שבכל אלו מפסיד את היין שקדוש בקדושת שביעית.