כיצד עולים לתורה בשבת

מאת: 
קטגוריה: הלכות שבת
ת. פרסום: 02 פברואר 2021
כיצד עולים לתורה בשבת? האם מועיל עלייה לתורה למי שנפטר לו קרוב? מתי עולה חתן בר מצווה לתורה?
א. עדיף שלא לומר "אמת תורתנו הקדושה" בסוף קריאת התורה לפני הברכה האחרונה, ומי שבכל זאת נוהג לומר- אין למחות בידו, אבל פסוק "גואלנו" שנוהגים לומר אחר ההפטרה- אין למנוע אמירתו.

ב. המנהג שיש נוהגים להתנשק עם העולה לספר תורה לאחר שסיים קריאתו בתורה, אינו נכון לפי ההלכה ומצוה לבטלו, וצריך לאומרו בנחת כדי שיקבלו ממנו, אבל המנהג שנוהגים לנשק ידי הרב והאב ושאר קרובים שחייב בכבודם, הוא מנהג נכון וישר, ויסודתו בהררי קודש.

ג. יש מקומות שנהגו שחתן בר המצוה עולה לתורה שלישי, ולאחר שמברך ברכת התורה האחרונה עומד ודורש בפי הקהל, ויש למנהג זה על מה לסמוך, אלא שבשעת הדרשה נכון לסגור את ספר התורה ולא להסתפק בכיסוי ספר התורה במפה. ומכל מקום נכון יותר שהקהל יסכימו מרצונם הטוב בלי שום מחלוקת, שמכאן ולהבא החתן בר מצוה ידרוש לאחר סיום ברכות ההפטרה כמנהג רוב ככל בתי הכנסת בירושלים.

ד. אין להקפיד על המבטאים השונים בקריאת ספר תורה, ולכן ספרדי שמתפלל עם אשכנזים ושומע קריאת התורה במבטא אשכנזי- יצא ידי חובה, וכן להיפך. ומכל מקום בפרשת זכור ובפרשת פרה שהם מהתורה, ראוי ונכון לכל אחד לשמוע קריאת התורה כפי מנהג אבותיו.

ה. מנהג הספרדים לומר לעולה לתורה המסיים את קריאתו "חזק וברוך", והוא עונה "חזק ואמצו". ויש נוהגים שלאחר שסיים העולה לקרוא בתורה ולברך ברכה אחרונה אינו חוזר מיד למקומו, אלא ממתין עד שיעלה הבא אחריו לקרוא בתורה. והמדקדקים חוששים שבדרך לא יוכלו לשמוע הקריאה כהוגן, לכן ממתינים עד שיסיים השני ואז חוזרים למקומם. והמנהג עתה להמתין עד שהעולה אחריו מסיים את קריאתו וברכתו האחרונה, ובשעה שהחזן מברכו ברכת "מי שברך" אז חוזר למקומו, ומנהג טוב ונכון הוא, כדי שלא תהיה הפרעה לקהל לשמיעת התורה, בשעה שאומרים "חזק וברוך".

ו. אבל בתוך שנים עשר חודש על אב ואם, תועיל עלייתו למפטיר יותר מעליית המשלים, וכל שכן אם מפטיר בקרבנות המוספים, וכל שכן אם מפטיר בזכור ופרה, שיש אומרים שהם מהתורה.

ז. אין לאבל להתקוטט עם חבירו אם חבירו מתעקש לעלות למפטיר, אלא עדיף שלא יעלה ובלבד שלא יבוא לידי מחלוקת ומריבה, ועל ידי השתיקה יהיה יותר נחת רוח לאביו מאשר ידבר ויעלה למפטיר. והאומר קדיש שמגיע לחבירו- לא הועיל לעצמו ולא הפסיד לחבירו, מפני שהקדיש עולה לנשמת מי ששייך לו הקדיש.

ח. כבר פשט המנהג שסומא (עיור) הרוצה לעולות לספר תורה בשבתות וימים טובים, ואפילו בימי שני וחמישי, שאין מונעים ממנו לעלות לתורה, (אף שמרן השלחן ערוך, פסק שאין להעלות סומא לספר תורה) ובפרט אם יש לו אזכרה וכדומה. ואם אפשר טוב יותר שיעלה מפטיר, באופן שיודע לקרוא ההפטרה בכתב ברייל, או שיעלוהו לעליית מוספין.