תפילת שחרית של שבת

מאת: 
קטגוריה: הלכות שבת
ת. פרסום: 26 אוגוסט 2020
הלכות תפילת שחרית של שבת, מה יעשה אדם שאיחר לתפילה, כמה עולים לתורה בשבת?
א. נוהגים להרבות בזמירות של שבת כל מקום לפי מנהגו, ומכל מקום לא יאריכו יותר מדאי כדי שיאכלו לפני שעה ששית.

ב. לאחר שירת הים אומרים "נשמת כל חי" שיש בו מענין יציאת מצרים לכן סמכוהו אצל השירה, ועוד מפני הנשמה יתירה שיש לאדם. ושבח של "נשמת כל חי" הוא יקר ומעולה מאד, וצריך לאומרו בנעימה והוא מסוגל לכל צרה שאדם נמצא בה, שידור נדר לומר לאחר הצלתו מהצרה שבח של נשמת כל חי ויועיל לו.

ג. מי ששכח לומר נשמת וכבר אמר ישתבח, אם עדיין לא התחיל ברכת יוצר אור, יאמר שם נשמת בלי חתימה, אבל אם התחיל בברכת יוצר אור, יאמר נשמת אחר התפלה בלי ישתבח.

ד. אם איחר לבוא לבית הכנסת, וכדי להספיק להתפלל עם הציבור, יצטרך לדלג מפסוקי דזמרה או נשמת כל חי, עדיף שידלג נשמת ולא ידלג מפסוקי דזמרה.

ברכת יוצר:
ה. בברכת ישתבח יש שלשה עשר שבחים, ויאמר אותם בנעימה ובמתינות ויכוון בהם, ואין צריך לאומרם בנשימה אחת, ולכן לא ימהר באמירתם.

ו.  ברכת יוצר של שבת היא בחינת תוספת קדושת שבת בעולם הבריאה, כי כל סדר יוצר הוא בבריאה. וצריך להפסיק בין תיבת "יוצר" לבין תיבת "אור" של ישמע " יצרור". ובנוסח יוצר של שבת אומרים לפי אלף בית אל אדון על כל המעשים וכו', במקום אל ברוך גדול דעה שאומרים בחול, וסודו כתוב בזוהר הקדוש, ועל כן ראוי ליזהר לאומרו מלה במלה ובכוונה שלמה.

ז. אדם אחד סיפר לאחר פטירתו לשמש בית הכנסת שזכה לגן עדן, כיון שהיה אומר את הברכות בקול נעים בבית הכנסת, ואף שהיה אדם פשוט, בזכות זה הביאוהו לגן עדן וכיבדו אותו.

ח. בעמידה של תפלת שחרית אומרים "ישמח משה במתנת חלקו" וכו', ופירושו, שכשהיו אבותינו במצרים וראה משה כובד השעבוד שהכבידו עליהם, ביקש מפרעה שיתן להם יום אחד בשבוע שינוחו בו ונתנו לו ובחר ביום השביעי, וכאשר נצטוו על יום השבת  שמח משה שבחר בו, וזהו ישמח משה במתנת חלקו. ופירוש נוסף, משום שכתוב: "לדעת כי אני ה' מקדשכם", אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם", ולכן תיקנו ישמח משה באותה מתנה.

הוצאת הספר תורה:
ט. לאחר תפלת שחרית מוצאים ספר תורה וקוראים בו שבעה עולים, ואם רצו להוסיף מוסיפים. ונכון שלא להוסיף הרבה עולים מפני טורח הציבור, ומכל מקום במקום שיש לחוש לתרעומת של אנשים שלא מעלים אותם לתורה, אין צורך לדקדק בזה ורשאים להוסיף הרבה עולים.

י. לפני הוצאת ספר תורה אומרים אתה הראת לדעת וכו', והם שמונה פסוקים כנגד שבעה העולים לספר תורה והמפטיר, וביום טוב מדלגים שני פסוקים ומתחילים מיהי ה' אלקינו עמנו, ובחול אומרים שלשה פסוקים בלבד כנגד שלשה העולים. ואומרים בשבת "בריך שמיה דמארי עלמא", אבל בחול לא אומרים.