כוס של ברכה

מאת: 
קטגוריה: הלכות שבת
ת. פרסום: 03 יוני 2020
כמה שיעור צריך להיות בכוס הקידוש, האם חייב למלא את הכוס עד הסוף, מה עושים אם משהו שתה מכוס הקידוש?
א. כוס של ברכה צריך שיהא בו לפחות רביעית הלוג יין. והשיעור הוא 86 גרם כמנין כו"ס. ויש מחמירים ולוקחים כוס המכיל 137 גרם. והנוהגים כדעת החזון איש זצ"ל, מחמירים ולוקחים כוס המכיל 150 גרם כמנין "כוס הגון".

ב. כוס של קידוש טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ, כלומר שלא מספיק שהכוס יהיה נקי מבפנים אלא צריך להיות נקי גם מבחוץ, ואם הוא נקי ואין בו שיורי כוסות- אינו צריך שטיפה והדחה. וכן אם קנחו במטלית משני הצדדים, כשר הוא לקידוש ונחשב כאילו נשטף והודח. ועל פי הקבלה נוהגים להדיח ולשטוף גם כאשר הכוס נקי וצח.

ג. צריך לחזר אחר כוס שלם. שלא יהיה גוף הכוס שבור ולא פגום בשפתו, וכן צריך שלא יהיה פגימה וחסרון בבסיס שלו, ובשעת הדחק כשאין לו כוס אחר- יוכל לקדש עליו.

ד. אם הכוס נסדק או ניקב בחלקו התחתון באופן שאינו יכול להחזיק רביעית הלוג- פסול הוא לקידוש אף בדיעבד. ולכתחילה אין לקדש על כוס סדוק אף שאין היין נוטף דרך הסדק.

ה. לכתחילה יש להחמיר שלא לעשות קידוש על כוסות מנייר המיועדים לשימוש חד פעמי. ובשעת הדחק שאין לו כוס אחר, רשאי לעשות קידוש על כוס מסוג זה.

ו. יכין כוס יפה לקידוש, והמהדרין בוחרים כוס של כסף משום "זה אלי ואנוהו" לכבוד השכינה הנקראת כוס של ברכה.

ז. לא יקדש בכוס פגום. דהיינו כוס ששתו כבר מיינו, ואפילו אם רק טעמו טעימה מועטת נפגם בכך לקידוש. ובשעת הדחק שאין לו יין שאינו פגום (ואין לו אפשרות לתקנו)- מותר לקדש על כוס פגום.

ח. השותה מהכוס על ידי קנה חלול (באמצעות קש וכדומה), מן הדין אין הכוס פגום, אך כיון שיש תקנה לתקן על ידי הוספת מעט מים או יין, אין להקל.

ט. ישנה אפשרות לתקן פגם הכוס על ידי הוספת מעט יין מן הבקבוק לכוס, ואף אם יוסיף מעט מים, יש בזה משום תיקון הכוס. ובלבד שהמים לא יחלישו את חוזק היין יתר על המידה.

י. הפגימה היא לאו דוקא אם שתה מכוס הקידוש, אלא גם אם שתה מהכד או מבקבוק או מחבית קטנה- נפגם בכך, אבל אם שתה מחבית גדולה – אין להקפיד. ויש מחמירים גם בחבית גדולה, ולכן יש לחוש לדבריהם לכתחילה ולא לשתות מהברז של חבית גדולה.

יא. יין שנשאר בכוס לאחר ששתו ממנו ורוצה להחזירו לבקבוק, צריך קודם להוסיף מעט יין מהבקבוק לכוס, ואחר כך יחזיר את כל היין מהכוס לבקבוק ובכך נעשה מתוקן וראוי לברכה. ובלבד שיהיה היין שבבקבוק מרובה על היין שבכוס.

יב. כוס של קידוש ימלאנו שיהא מלא על כל גדותיו. ומכל מקום אם חושש שאם יהא מלא הרבה, ישפך מהיין ויתבזה, ולכן מניח קצת ריק למעלה- אין לחוש, כיון שעדיין שם מלא עליו. ובכל מקרה צריך שיהיה בכוס לפחות שיעור רביעית.

יג. מובא בתלמוד שהיו חכמים שעשו עיטור לכוס. יש שמעטר את הכוס בתלמידים- שהיה מושיב תלמידיו סביבותיו בזמן הברכה. ויש שמעטר בכוסות- שהיה מניח כוסות מלאים סביב כוס הקידוש לכבוד ולהידור. ואף על פי שאין אנו נוהגים בעיטור, מכל מקום אין לעשות ההיפך, ולכן אין להניח כלים ריקים על השלחן סביב הכוס בעת הברכה. וגדולים היו נזהרים בזה.