ערבית של שבת

מאת: 
קטגוריה: הלכות שבת
ת. פרסום: 31 דצמבר 2019
מתי מתפללים ערבית בשבת, כיצד עושים קבלת שבת וכיצד מתפללים ערבית בליל שבת.
א.מקדימים להתפלל ערבית בליל שבת יותר מבימות החול, ובפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפלת ערבית ולאכול מיד. ובזמנינו נוהגים רוב קהילות ישראל לקבל שבת סמוך לשקיעת החמה כמנהג רבינו האר"י ז"ל, ולאחר מכן מתפללים ערבית.

ב.נהגו בכמה קהלות קדושות בירושלים עיר הקדוש לקבל שבת סמוך לשקיעת החמה, ואחר כך אומרים "שיר השירים" עד שיהיה לילה ואחר כך מתפללים ערבית. וכל האומר שיר השירים בכוונה ניצול מדינה של גיהנם, כי שלמה המלך תיקן קי"ז פסוקים, נגד קי"ז שעות שנידונים בכל שבוע בגיהנם. ויש ליזהר שלא להפסיק בדיבור בשעת קריאת שיר השירים בשום אופן שלא יגרום חלילה שום קיצוץ ופירוד בתיבות קדושות של סודי סודות.

ג.ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה, שכן רבי חנינא מתעטף היה בערב שבת ועומד ואומר: "בואו ונצא לקראת שבת מלכתא", ורבי ינאי היה אומר: "בואי כלה בואי כלה".

ד.נוהגים על פי הקבלה להפוך פניהם לצד מערב בשעת קבלת שבת, ואף על פי שמחזירים אחוריהם לארון הקודש, אין בזה שום חשש איסור, כיוון שהספר תורה שבארון הקודש גבוה מן הארץ עשרה טפחים.

ה.באמירת "בואי כלה" נוהגים העולם לצדד פניהם לצד ימין שלהם ואומרים "בואי כלה" פעם ראשונה, ואחר כך מצדדים פניהם לצד שמאל ואומרים "בואי כלה" פעם שניה, ואחר כך נשארים זקופים כלפי מערב ואומרים "בואי כלה" פעם שלישית בלחש, ומוסיפים בפעם זו לומר "שבת מלכתא". ומנהג ישראל תורה הוא, ויש טעם וסמך למנהגם וכן ראוי לעשות.

ו.סגירת העינים בעת קבלת שבת הוא צורך גדול ויש בזה סוד, לכן צריך ליזהר בזה, ורק אותם בני אדם שמוכרחים  לומר קבלת שבת מתוך סידור תפלה, הם מוכרחים לפתוח עיניהם לראות בסידור שבידם, ואין למחות בידם עבור זה.

ז.נוהגים לומר פרק "במה מדליקין", והספרדים נוהגים לאומרו לפני תפלת ערבית. ומנהגים שונים יש מתי לאומרו, יש נוהגים לאומרו לפני קבלת שבת ויש נוהגים לאומרו אחרי קבלת שבת, וכן יש נוהגים לאומרו לאחר מזמור שיר ליום השבת, וכל אחד ינהג כמנהג מקומו.

ח.יש מקומות שאין אומרים "במה מדליקין" ביום טוב שחל להיות בערב שבת. מפני שאין יכולים לומר "עשרתם", וכן מפני שביום טוב לא טרודים כל כך אלא רק בבישול והדלקה  ולכן סיימו את הכנות שבת מבעוד יום ואין צורך להזהירם כמו בשאר ערבי שבתות. וכן יש שאין אומרים אותו בערב שבת של חנוכה. מפני שמזכיר פיסול שמנים שאסור להדליק בהם בשבת מה שאין כן בחנוכה שמותר. וכל אחד ינהג כמנהג מקומו. והמנהג בירושלים שלא לאומרו בימים הנ"ל. וכן אין אומרים אותו ביום הכפורים שחל בשבת, וכן בשבת חול המועד, וכן ביום טוב שחל להיות בערב שבת וכן בבית האבל. והנוהגים לאומרו בבית האבל יש להם על מה לסמוך.

ט."מזמור שיר ליום השבת" צריך לאומרו מעומד. ובאמירת "ה' מלך גאות לבש" כתבו הפוסקים רמז שאותיות "גאות לבש" הם אותיות "גואל שבת" והוא על דרך שכתבו הפוסקים באמירת "ושמרו", שאם שומרים ישראל שתי שבתות נגאלים, לכן גם מזמור זה נתקן לאומרו בעבור זה.

י.פשט המנהג שלא לומר פסוק "והוא רחום" לפני תפלת ערבית של שבת, שכן הוא לפי הסוד שלא לאומרו. וגם מפני ששלשה מלאכים והם משחית אף וחימה שהם ממונים על הרשעים ביסורי גיהנם אין להם רשות בשבת, ואין אותם ממונים שולטים עליהם בשבת, ושלשתם רמוזים בפסוק "והוא רחום".

יא.מנהג חסידי בית אל שבעיר הקודש ירושלים לומר לפני ערבית של שבת "לשם יחוד", ואחר כך שועתינו קבל וכו', ואחר כך קדיש וברכו את ה', ואחר כך מתחילים ברכות קראית שמע של ערבית. ועל פי הקבלה יש לעמוד בקדיש וכן ב"ברכו" שלפני ערבית, מפני שאז מקבל עליו תוספת שבת. ויש קבלה שבשעה שישראל למטה אומרים "ברכו" בליל שבת, אז בת קול הולכת בפמליה של מעלה לומר "אשריכם עם קדוש שאתם מברכים למטה כדי שתתברכו למעלה.

יב.בברכת השכיבנו אינו חותם " שומר את עמו ישראל", אלא חותם הפורס סוכת שלום עלינו וכו'. ואם טעה וחתם שומר את עמו ישראל, אם נזכר תוך כדי דיבור (שיעור אמירת "שלום עליך רבי"), יאמר מיד הפורס וכו', ואם עבר יותר מזמן זה, אין צריך לאומרו ואינו צריך לחזור.