חימום אוכל בשבת

מאת: 
קטגוריה: הלכות שבת
ת. פרסום: 19 דצמבר 2018
האם מותר לחמם אוכל בשבת, האם מותר להוסיף מים חמים בתוך סיר שלא ישרף המאכל שבו?
1. בקבוק שיש בו חלב צונן ורוצה לחממו בשבת לצורך התינוק וכדומה, ימלא בקערה מים רותחים מהמיחם ומותר לו לשקע את כל הבקבוק בתוך המים הרותחים ואפילו שיכול החלב להגיע לרתיחה מחמת כן אין לחוש בדבר, כיון שהקערה נחשבת לכלי שני וכלי שני אינו מבשל, וכן אין לחוש בדבר לאיסור הטמנה כיון שכלי שני נידון כדבר שאינו מוסיף הבל, ומותר להטמין משקים צוננים בדבר שאינו מוסיף הבל כדי שיתחממו, ומי שרוצה להחמיר ימנע מלשקע את כל הבקבוק בתוך המים ובזה הדבר מותר לכל דעות.

2. מותר לערות בשבת מים רותחים מהמיחם לתוך כלי שומר חום הנקרא "טרמוס" כדי לשמור על חום המים ואין לחוש בזה לאיסור הטמנה בשבת, כיון שאין איסור הטמנה אלא בכלי ראשון שנתבשל בו התבשיל, והטרמוס נידון ככלי שני.

3. מעשה באדם שהרתיח את המיחם ביום שישי, ולאחר שרתח, במקום להעבירו ממצב הרתחה למצב שבת הוא כיבה את המיחם, ובסעודת ליל שבת שמו לב שהמיחם כבוי, ורצו לערות את המים הרותחים לתוך סיר ולהניחו על הפלאטה חשמלית שהיתה דלוקה מיום שישי, ולהלכה הדבר אסור בשבת משום מבשל לדעת מרן השו"ע. והסיבה לכך, שהרי המים בשעת יציקתם לסיר מצטננים באויר, וכששוב שוהים בסיר המונח על הפלאטה החשמלית חוזרים לקבל כח רתיחה של כלי ראשון שיש בכוחו לבשל דברים אחרים, ולכן פעולה זו אסורה משום בישול בשבת. אבל ניתן לשמור את חום המים ע"י טרמוס וכאמור.

4. תבשיל שהתבשל כל צרכו והוא לח, כרוטב ומרק ומים, אסור לחממו בשבת באופן שיגיע לדרגת חום שהיד סולדת בו, אבל מותר להניח תבשיל זה על פלאטה חשמלית בעודה כבויה באופן שאח"כ תידלק ע"י שעון שבת שהוכן לכך מיום שישי כדי לחמם את התבשיל, והסיבה להיתר זה, מפני שמן התורה אסור לעשות מלאכת בישול, אבל לגרום למלאכה שתיעשה מותר מן התורה ואסור מדברי חכמים, וכיון שיש מחלוקת ראשונים אם מותר לחמם דבר לח שנתבשל כבר, לכן יש להקל בזה.

5. הגדרת "חום שהיד סולדת בו" היא, כל שרוב בני האדם נמנעים לשתותו מפני החום שלו.

6. אם אירע שהפלאטה כבתה בשבת ורוצים שהמאכלים שעל גבה ישארו חמים, מותר להעביר את התבשילים לפלאטה של השכן וכדומה, וזה דווקא בתבשיל שמבושל כל צרכו והוא יבש, כעוף אורז בשר ודגים אפילו צוננים, ואם הוא לח כמרק, יש להתיר בזה רק כשהתבשיל חם בחום שהיד סולדת בו.

7. תבשיל שרובו יבש ומיעוטו לח, נידון כדבר יבש ומותר לחממו ע"ג הפלאטה בשבת אפילו שהוא צונן, והגדר "במיעוטו לח" הוא כשאין רוטב הרבה בשיעור הניכר לעין, ושאם יניחוהו יותר מדאי זמן על הפלאטה כיון שהלחלוחית היא מועטת תתאדה ותתייבש, ושבאמת אין כוונתו של המחמם למיעוט הרוטב אלא עיקר כוונתו הוא לדבר היבש. ולכן מותר לחמם על פלאטה חשמלית חתיכת עוף שיש עליה רוטב קרוש, ואין צריך לגרד את הרוטב מהעוף אע"פ שבחימום הרוטב ימס ויתחמם.
ולפי זה מותר לחמם על הפלאטה סופגניה שמזריקים לתוכה ריבה נוזלית ולחה, אע"פ שיתכן שהריבה תגיע לחום שהיד סולדת בו, ואין לאסור את הדבר משום בישול משני סיבות: א' מפני שיש להחשיב את הריבה כחלק מהסופגניה וא"כ יש לה דין של דבר יבש. ב' גם אם נחשיב אותה לדבר לח, מכל מקום כיון שהיא מיעוט כלפי כל הסופגניה, א"כ היא בכלל הדין של תבשיל יבש ומיעוטו רוטב שדינו כדבר יבש.

8. אדם שהיה לו סיר חמין על הפלאטה, וראה שהמים יתאדו ועכשיו התבשיל עומד להישרף ולהתקלקל, למנהג האשכנזים, המיקל לערות מים רותחים מהמיחם לתוך סיר החמין יש לו על מה לסמוך. אבל לדעת מרן השו"ע ומנהג הספרדים, הדבר אסור משום מבשל בשבת.
והפתרון לכך הוא: שיקח מצקת ויכניסנה לתוך המיחם של המים, וישהה כמה דקות את המצקת בפנים עד שתתחמם ותעלה רתיחה, ואז יוציא מים במצקת וישקע אותה בתוך תבשיל החמין, ואחר כך יטה אותה וישפכו המים לסיר החמין. אבל אסור ליצוק את המים לסיר החמין בלי לשקע את המצקת בתוך התבשיל.
עוד פתרון הוא: לשים על הפלאטה דבר חוצץ בין הסיר לפלאטה, ובכך בעצם מפחית את החום שנוצר בסיר ומונע מהתבשיל להיחרך.