יום לג בעומר

מאת: 
קטגוריה: ספירת העומר
ת. פרסום: 21 אפריל 2013
מנהגי יום ל''ג בעומר מקורו ומהותו.
נוהגים להרבות בשמחה ביום ל"ג לעומר והטעם הוא מפני שיש אומרים שזה יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי ואף על פי שיום פטירת הצדיקים זהו יום עצוב ויום שצריך לעשות בו חשבון נפש על זה שהצדיק הלך מכל יום פטירת רבי שמעון בר יוחאי יוצא מן הכלל מכיוון שהרומאים רדפו אחרי רבי שמעון להרגו והוא ברח ונעשה לו נס במערה (שגדלו לו שם חרובים) והרומאים לא הצליחו להורגו לזכר הנס שניצל קבעו יום פטירתו יום שמחה וגם רבי שמעון בעצמו רצה שיעשו יום שמחה ביום פטירתו, וביום שרבי שמעון נפטר הוא גילה את האדרא זוטא ששם נתגלו סתרי תורה ובאדרא זוטא שכתב נתקנו העולמות העליונים וגם הבית כולו היה אש בזמן שגילה את האדרא זוטא לכן באותו יןם כל שנה מתגלים ומתעוררים כל מעשיו שעשה ולכן עושים יום שמחה ומשתה.
ויש כאלו אומרים שביום ל"ג בעומר רבי שמעון לא נפטר והשמחה הגדולה שיש ביום הזה משום שרבי עקיבא (אחר שנפטרו עשרים וארבע אלף תלמידים שלו) הלך ולימד את חמשת תלמידיו האחרונים ובהם נמצא רבי שמעון שנסמך על ידו.
ויש כאלו אומרים שהשמחה ביום ל"ג בעומר זה משום שבאותו היום פסקו למות תלמידי רבי עקיבא (אולם לדעת מרן השולחן ערוך תלמידי רבי עקיבא פסקו למות ביום לד' בעומר ולכן לפי דעת השולחן ערוך ביום לד' בעומר מסתיימים דיני האבלות שנוהגים בימי הספירה).

(ויש עוד כמה טעמים מדוע מרבים בשמחה ביום ל"ג ומדוע זה נקרא יום ההילולא של רבי שמעון ואין כאן המקום להאריך)
ביום ל"ג בעומר אין אומרים תחנון ונפילת אפים בין בשחרית בין במנחה וכן אין אומרים בתפילת שחרית (למנהג הספרדים ועדות המזרח) מזמור "יענך ה' ביום צרה" וכן אין אומרים בתפילת שחרית מזמור "תפילה לדוד הטה אלוהי אוזנך ענני", אולם מנהג האשכנזים למרות שאין אומרים תחנון ונפילת אפים אבל בכל זאת אומרים בתפילת שחרית את המזמור "יענך ה' ביום צרה"
וכן ביום לב' בעומר אין אומרים תחנון ונפילת אפים בתפילת מנחה.
אף על פי שלמנהג הספרדים ועדות המזרח וכן מרן בשולחן ערוך כתב שרק ביום לד' מסתיימים דיני האבלות שנוהגים בעומר מכל מקום ביום ל"ג בעומר לכבוד שמחת מצוה של רבי שמעון בר יוחאי מותר לשמוע שירים( אולם שאר מנהגי אבלות שנוהגים כגון: תספורת,וחתונה וכו' עדין לא מותר אלא דווקא ביום לד' בבוקר אחר הנץ החמה).
יש שנוהגים לערוך לימוד בליל ל"ג בעומר ולומדים שבחי רבי שמעון בר יוחאי שמפוזרים בש"ס ולומדים גם בזוהר הקדוש ,וכן נוהגים לקרוא ספר האדרא זוטא (שכן הספר הזה הו גילה ביום פטירתו ושם רשום גם מה קרה ביום הפטירה) ומנהג יפה הוא.יש שנוהגים לעשות מדורות אש לזכר רבי שמעון וזהו זכר שביום שנפטר הבית כולו מוקף אש וגם בשעת פטירתו המיטה הייתה עולה באויר ואש היה לוהט לפני המיטה.

לסיכום:ביום לב' בעומר אין אומרים תחנון ונפילת אפים בתפילת מנחה,וכן אין אומרים ביום ל"ג בעומר תחנון ונפילת אפים בין בשחרית בין במנחה ומנהג הספרדים לא לומר בתפילת שחרית מזמור "יענך ה' ביום צרה" ומזמור "תפילה לדוד הטה אלוהי אוזנך ענני" אבל האשכנזים נוהגים לומר מזמור "יענך ה' ביום צרה" בתפילת שחרית.
מותר רק לשמוע שירים ביום ל"ג בעומר לכבוד שמחת רבי שמעון (אולם דווקא שירים מותר אבל שאר מנהגי אבלות לדעת הספרדים ועדות המזרח וכן דעת מרן השולחן ערוך מסתיימים דיני אבלות ביום לד' בבוקר אחר נץ החמה).