מנהגי חג השבועות

מאת: 
קטגוריה: ספירת העומר
ת. פרסום: 09 יוני 2016
מנהגי חג השבועות, מדוע אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות, מי שנשאר ער כל הלילה מתי מברך ברכות השחר ועוד.
חג השבועות הוא יום טוב, ודינו כמו יום שבת שאסור בעשיית מלאכות אך מותר לעשות מלאכות מסויימות כגון העביר מאש לאש לצורך אוכל נפש. (השנה שחל חג שבועות במוצאי שבת אין להעביר מאש לאש אף להדלקת נרות החג אלא לאחר צאת השבת).

מנהג עם ישראל להישאר ערים בליל חג השבועות, וכתוב בזוהר הקדוש שחסידים ראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, והיו עוסקים בתורה וכו'", ועוד כתוב בזוהר כל אלו שמתקנים את התיקון בלילה הזה ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון".

וידוע המעשה שאירע למרן רבי יוסף קארו כמו שמביא השל"ה הקדוש (בספרו שני לוחות הברית מסכת שבועות אות ה'), שרבי יוסף קארו ורבי שלמה אלקבץ ועוד כמה חכמים ישבו ועסקו בתורה בליל חג השבועות ולמדו כך כל הלילה, והנה באמצע הלילה התחילה השכינה לדבר אליהם מתוך קרונו של רבי יוסף קארו, והתחילה לשבח אותם ולפאר אותם על מעשיהם אשר הם עושים, וכמה בשמים שמחים ומאושרים במה שהם עוסקים, ועיין שם באורך שם עוד ממה שאמרה להם השכינה ועוד דברים מפרטי המעשה.
כתב בכף החיים בשם המגן אברהם שהטעם הוא לפי שהיו עם ישראל ישנים באותו לילה של מתן תורה, ולכן ה' יתברך נתן קולות וברקים כדי להעיר אותם, וכדי לתקן את השינה שעם ישראל ישן אנחנו נשארים ערים בלילה הזה.
המנהג להישאר ער בליל חג השבועות הוא דווקא לגברים אולם הנשים אינם צריכות להישאר ערות בלילה, וכיום הנכון ללמוד את התיקון שנדפס בסידורים שנכתב על ידי הזוהר והמקובלים, ומכל מקום מי שרוצה ללמוד גמרא והלכה או מוסר יש לו על מה שיסמוך.


אדם שיודע שאם ישאר ער כל הלילה לא יהיה מרוכז בתפילה ויבוא לידי שינה בשעת התפילה וקריאת התורה, לא ישאר ער כל הלילה, אלא ישאר בלילה ער כמה שיוכל וילך לישון כדי שבתפילה ובקריאת התורה ישאר ערני, ויתפלל בכוונה.

העוסקים בתורה שלומדים כל הלילה ומביאים להם לפניהם שתיה או דברי מאכל, יברכו ברכה אחת על כל דבר שיגישו לפניהם, ואז אינם צריכים לברך שוב על כל מה שיביאו לפניהם במשך כל הלילה, וטוב שיכוונו בשעת הברכה לפטור את כל מה שיביאו לפניהם, אולם אם יצא מחוץ לבית הכנסת או בית המדרש ואחר כך חזר, צריך לחזור ולברך שוב על דברי המאכל או משקה מכיוון ששינוי מקום נחשב להיסח דעת.

אם נשארו ערים כל הלילה צריכים לברך ברכות השחר וברכות התורה בשעת עלות השחר, ובשעת עלות השחר יטול את ידיו שלוש פעמים וינגב ולא יברך ברכת "על נטילת ידים", ומנהג הספרדים ועדות המזרח לברך כל ברכות השחר וברכות התורה חוץ מברכת "אשר יצר" אלא אם כן עשה את צרכיו ואז צריך לברך ברכת "אשר יצר".

יש נוהגים לטבול במקוה לפני עלות השחר, ואלו שנוהגים כך יזהרו שלא לטבול במקוה חם, וכן במקוה פושר גם כן לא יטבלו, אלא יטבלו במקוה קר. ולעניין מקלחת במקוה, אף שביום טוב מותר להתקלח בבית במים חמים שהוחמו מהשמש מ"מ בבית המרחץ (כמו מקוה) אסור להתקלח במים חמים.

יש הנוהגים לעמוד על הרגלים בשעת קריאת עשרת הדברות, והנכון שלא לעשות כן אלא ישב בשעת קריאת עשרת הדברות, אולם אם עולה אביו או רבו לקרות בתורה ועומד לכבודם מותר לו לעשות כן, מפני שכל עמידתו היא לכבוד אביו או רבו ולא מטעם עשרת הדברות, וכן אם נמצא בבית כנסת שבו עומדים בשעת קריאת עשרת הדברות ואם ישאר לשבת יראה הדבר כאילו הוא מזלזל, יעמוד מתחילת הקריאה של העולה לעשרת הדברות, ונמצא שעומד כל הקריאה והעמידה היא כבר קודם קריאת עשרת הדברות.

מנהג עם ישראל לאכול מאכלי חלב, והטעם הוא מפני שבחג השבועות קיבלו עם ישראל את התורה, ואחר שחזרו לבתיהם לא היו יכולים לאכול ולבשל בשר מפני שהבשר צריך הכנה מרובה שכן אז קיבלו את כל ההלכות של הכשרת הבשר, כגון לשחוט את הבהמה בסכין שאינה פגומה, וצריך בדיקה וניקור והוצאת הדם מהבשר, וכן היה אסור להם להשתמש בכלים שאצלם כי היו אסורים וצריך להכשירם, ומפני כך הוצרכו לאכול מאכלי חלב, ויש אומרים שהטעם הוא מפני שהתורה נמשלה לדבש וחלב כמו שנאמר "דבש וחלב תחת לשונך".

יש נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום ובלילה אוכלים מאכלי בשר, שהרי חג שבועות הוא יום טוב ואין שמחה אלא בבשר ויין, ויש נוהגים לאכול מאכלי חלב ואחר כך אוכלים מאכלי בשר, ואלו שעושים כן צריכים לעשות קינוח והדחה אחר אכילת מאכלי החלב לפני שאוכל מאכלי בשר, והיינו אם אוכל מאכלי חלב או חמאה או גבינה צריך לקנח את פיו בפת או בפירות ואחר כך ישטוף את הפה וישטוף את ידיו מחשש שמא נדבקו לו שיירי גבינה בידיו ורק אחר כל אלו יכול לאכול מאכלי בשר, אולם אם רק שתה חלב ורוצה לאכול מאכלי בשר צריך רק לשטוף את פיו במים או בשאר משקים ואחרי זה יכול לאכול מאכלי בשר.