סדר טו בשבט

מאת: 
קטגוריה: טו בשבט
ת. פרסום: 19 ינואר 2014
נוהגים בכל תפוצות ישראל בערב ט"ו בשבט לשבת כל המשפחה סביב שולחן ערוך עם מפה לבנה כדוגמת שבת קודש, ומביאים שבעת הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ועוד מיני פירות האילן כי יום זה הוא ראש השנה לאילנות.

לפני שמתחיל סדר ט"ו בשבט יאמר תפילה זו:

אנא האל העושה והיוצר והבורא והמאכיל עולמות העליונים, ובצורתם ובצביונם בראת דוגמתן על הארץ מתחת, כולם בחכמה עשית עליונים למעלה ותחתונים למטה, לחבר את האהל להיות אחד, ואילנות ודשאים מן האדמה הצמחת בקומתם ובצביונם של מעלה, להודיע לבני אדם חכמה ותבונה בהמה להשיג בנעלמים, ופקדת עליהם במשמרת מלאכיך הקדושים הממנים והמשטרים להגדילם ולהצמיחם, ועלימו תטף שפע וכח מידותיך העליונות, ויעש פרי תבואה וכל עץ פרי עושה למינו. ומפרי מעשיך תשבע הארץ, לאכול מפריה ולשבוע מטובה, להחיות בהם נפש כל חי מן הכח הרוחני אשר בהן, מפרי פי מלאכיך הקדושים הנוטרים את פריו וממנו פריך נמצא שכר פרי הבטן, להחיות ולזון את הגוף, והיה פריו למאכל לעליהו לתרופה. וזה היום תחילת מעשיך להחניטה ולחדשה איש יביא בפריו עושה פרי למינהו. כי כן ימלאו ימי החנוטים לפרות האילן העליון עץ החיים אשר בתוך הגן, ועשה פרי למעלה: ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו שבכח סגלת אכילת הפרות שנאכל ונברך עליהן עתה ואשר נהגה בסוד שרשיהן העליונים אשר המה תלויים ב, ולהשפיע עליהן שפע רצון ברכה ונדבה, וגם הממנים והמשטרים עליהם יתמלאו מעז שפע הודן לשוב שנית להגדילם ולהצמיחם, מראשית השנה ועד אחרית השנה, לטובה ולברכה. לחיים טובים ולשלום. וקיים לנו את הדבר שהבטחנו על ידי מלאכי חוזך, וגערתי לכם באוכל ולא ישחית לכם את פרי האדמה, ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר ה' צבאות: השקיפה ממעון קדשיך מן השמים וברך עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה תשיתהו ברכות לעד תחדהו בשמחה את פניך, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו ועליהם תבוא ברכת טוב, להתברך פירותיה במיענו, אחד המרבה ואחד הממעיט, גם ברכות יעטה בבריאות הגוף, שם יצווה ה' את הברכה חיים עד העולם, ועז הדר ברכות באכילת הפירות יהיו למאורות במעין הברכות צדיק חי העולמים ונראתה הקשת שש ומתפאר בגונין שלו ומשם ישפע עלינו שפע רצון ורחמים (בשבת יסיים כאן) למחול ולסלוח עונותינו ואשמתנו, אשר נואלנו ואשר חטאנו והיינו מרשיעי ברית, ופגמנו בפרי צדיק חי העולמים ומנענו רביבי השפעתו ונשחתו כל מקורות, וישוב עתה הכל לאיתנו הראשון, ותשב באיתן קשתו כי אתה תברך צדיק ה' כצנה רצון תעטרהו: וכל הניצוצות שנתפזרו על ידינו או על ידי אבותינו ובעוון אדם הראשון אשר חטא בפירות האילן עתה ישובו להתכלל בעז הדר עץ החיים, ויוסר מהם כל רע בכח שמך הגדול היוצא מפסוק "חיל בלע ויקיאנו" וישוב הכל לאיתנו הראשון, ולא ידח ממנו נדח, כי אתה ה' לבדך מקבץ נדחי ישראל:
ובכן את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתיך, כי לישועתיך קיוינו כל היום, תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס, והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת, ויהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו, ויציצו מעיר כעשר הארץ. אז ירננו עצי היער ועץ השדה ישא ענף, ועשה פרי גבר יום ביומו, ונזכה לקיום בפועל מצות "ולקחת מראשית כל פרי האדמה להביא ביכורים לפני מזבח ה' בהלל ותודות לה' אלוקינו ורב טוב לבית ישראל". ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת, פרוח תפרח ותגל אף גילה ורנן כבוד הלבנון נתן לה, הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלוקינו במהרה בימנו אמן. עשה למען שמך עשה למען חסדך עשה למען ימינך עשה למען תורתך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי: ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

חיטה

יקח עוגה או שאר מיני מאפה מקמח חיטים ויאמר:

חמישה דברים חייבין בחלה החיטים והשעורים והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואסורין בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבוא העומר הבא:

"לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ" מה ראה שלמה ללמד לעצל מן הנמלה. רבנן אמרי הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינה אלא באמצעי ואינה חיה אלא ששה חדשים למה שמי שאין לו גידים ועצמות אינה חיה אלא ששה חדשים וכל מאכלה אינה אלא חיטה ומחצה והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמוצא חטין ושעורין ועדשים. א"ר תנחומא וכל חיה אינה אלא חיטה ומחצה והיא כונסת את אלו ולמה היא עושה כן שאמרה שמא יגזור עלי הקב"ה חיים ויהיה לי מוכן לאכול. אמר ר"ש בן יוחאי מעשה היה ומצאו בבור שלה שלש מאות כור מה שמכנסת מן הקיץ לחורף לפיכך אמר שלמה "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם" אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא. ומהו "ראה דרכיה וחכם" רבנן אמרי ראה דרך ארץ שיש בה שבורחת מן הגזל.

אמר רבי חייא בא אבא הרואה חיטים בחלום ראה שלום שנאמר "השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך"

"כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר: ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש"

ויברך בורא מיני מזונות (ואם עושה הסדר הזה בתוך סעודתו יקח לחם) ויאכל.

יין

יקח כוס יין או מיץ ענבים ויאמר:

ומה ראה היין שתהא ברכתו משונה מכל המשקין, שהיה מתנסך על גבי המזבח, ולא עוד אלא שהוא גרם ליעקב ליטול את הברכות, בשעה ששלח יצחק את עשו לצוד ציד שיאכילנו נאמר לרבקה ברוח הקודש שנאמר ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי וגו' לך נא אל הצאן וגו', רבי ברכיה בשם רבי חלבו אומר אמרה לו טובים לך טובים לבניך שהן מתכפרין עליהן ביום הכפורים, הכניס לאביו יין ובשר האכילהו והשקהו התחיל מברכו שנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש.

אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו: כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה: חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב:
ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד:

ויברך בורא פרי הגפן, ויכון לפטור כל שאר משקין שישתה וישתה ויתן לכל המסובים לטעום מן היין.

שעורה

יקח מיני מאפה או כוס בירה לבנה או שחורה ויאמר:

ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון: ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר: ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם: ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם:  וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם.

יאכל מן המאפה (ללא ברכת מזונות שכבר פטר אותם בברכת מזונות) או ישתה מהבירה (ללא ברכת שהכל שכבר פטר את כל המשקים בברכת היין).

זיתים

יקח זית כבוש ויאמר:

"זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך"
כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה: כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה.

המדל בזיתים, בית שמאי אומרים, יגום ובית הלל אומרים ישרש, ומודים במחליק עד שיגום. איזה הוא המדל, אחד או שנים המחליק, שלשה, זה בצד זה במה דברים אמורים, מתוך שלו אבל מתוך של חברו, אף המחליק שרש.

כל המשקים אדם מערב בהם ואינו יודע איזה תחתון ואיזה עליון אבל השמן אפילו אתה מערבו בכל המשקין שבעולם הוא נתון למעלה מהן. כך אבותינו בשעה שהיו עושים רצונו של מקום נצבים למעלה מן העובדי כוכבים שנאמר "והלכו גויים לארצך" לכן נקראו ישראל "זית רענן" שהם מאירים לכל.
אמר רבי אחא נמשלו ישראל לזית שנאמר "זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך" ונמשל הקדוש ברוך הוא בנר "נר אלוקים נשמת אדם" מה דרכו של שמן לנתן בנר והם מאירים שניהם כאחת. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני הואיל ואורי הוא אורכם ואורכם הוא אורי אני ואתם נלך ונאיר לציון שנאמר "קומי אורי כי בא אורך".
אמר רבי הושעיא עתידה ירושלים לעשות פנס לאומות העולם והם מהלכים לאורה זהו שנאמר "והלכו גויים לאורך"

הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו שנאמר "זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך" הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור התורה שנאמר "ויקחו אליך שמן זית זך"

ויברך בורא פרי העץ, ויכון לפטור על כל פירות העץ שיאכל (ואם עושה הסדר בתוך הסעודה לא יברך על הזית וטוב לאכלו עם מעט לחם).

תמרים

יקח תמר ויאמר:

ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום.הדבלה, והתמרים, והחרובים, הארז, והכמון.
הארז שבחוצה לארץ, כל המשתמש ממנו פטור.

דרש רבי חייא בר לולייני מאי דכתיב (תהלים צב, יג) צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה אם נאמר תמר למה נאמר ארז ואם נאמר ארז למה נאמר תמר אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק ח"ו אין גזעו מחליף לכך נאמר ארז אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר הייתי אומר מה ארז אין עושה פירות אף צדיק ח"ו אין עושה פירות לכך נאמר תמר ונאמר ארז.
צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה (תהלים, צב), כך פתח ר' תנחומא בר אבא למה נמשלו הצדיקים כתמר וכארז לומר לך את מוצא כל האילנות אין אדם יכול לראות מרחוק למה לפי שהן קצרים, אבל התמר והארז ע"י שהן גבוהין יותר מכל האילנות ונראין מרחוק הכל עומדין תחתיהן ונושאין עיניהן לקומתן לפיכך נמשלו הצדיקים לתמר ולארז שהקדוש ברוך הוא מגביהן בעולם, ועוד למה נמשלו הצדיקים לתמר ולארז אתה מוצא שאר אילנות כל זמן שמזקינים נקצצין ונוטעין מנצר שלהן ומיד הן גדילין והארז והתמר משנקצצין מי יוכל לעלות במקומן אלא א"כ ביגיעה גדולה לשנים הרבה, כך אם אבד צדיק מן העולם מי יוכל לעמוד במקומו מיד אלא לשנים הרבה לפיכך צדיק כתמר יפרח:

ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים. מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות.
אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים.

צדיק כתמר יפרח כארז הלבנון ישגה: שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו.

אם כבר בירך על הזיתים (כגון שלא בתוך סעודה) לא יברך על התמר, אבל אם לא בירך על הזיתים יברך עכשיו על התמר ויאכל.

ענבים

יקח ענבים או צימוקים ויאמר:

המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל, מתר להביא זרע אל תחת המותר.
ואם הלך החדש, יחזירנו.
מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז, והראהו גפן מדלה על מקצת תאנה.
אמר לו, מה אני להביא זרע אל תחת המותר.
אמר לו, מתר.
והעלהו משם לבית המגניה, והראהו גפן שהיא מדלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה,  ובו קורות הרבה.
אמר לו, תחת הקורה זו אסור, והשאר מתר.
כענבים במדבר מצאתי ישראל. מה הענבים הללו יש בהם מאכל ומשקה כך ישראל יש בהם בני אדם בני תורה ויש בהם בני מעשים. ד"א כענבים במדבר למה במדבר ולא בישוב, אלא כשאדם מהלך במדבר והוא צמא אם נותנים לו פת אוכל ומבקש לשתות, ואם נותנים לו מים או יין לשתות שותה ומבקש לאכול, אבל אם נותנים לו ענבים הוא אוכלם ואינו מבקש מאומה למה שיש בהם אכילה ויש בהם שתייה, כך קבלו ישראל את התורה במדבר דכתיב לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי, וכתיב הוי כל צמא לכו למים לכו שברו ואכלו.
הרואה גפן טעונה בחלום, אין אשתו מפלת נפלים, שנאמר, "אשתך כגפן פוריה" שורקה, יצפה למשיח שנאמר "אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו".

וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר ומה הארץ השמנה היא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם לקחתם לכם מפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים.

יאכל מן הענבים או הצימוקים (ללא ברכה שהרי כבר בירך בורא פרי העץ).

תאנים

יקח תאנה פתוחה ובדוקה היטב מהתולעים ויאמר:
להלכות בדיקת תולעים לחצו כאן!

מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית? הפיגם משיזריחו, אוכל בהם פתו בשדה. בחלו כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע חיב במעשרות.
איזהו אילן סרק, כל שאינו עושה פירות. רבי מאיר אומר, הכל אילן סרק, חוץ מין הזית והתאנה. רבי יוסי אומר, כל שאין כמוהו נוטעין שדרות שלמות, הרי זה אילן סרק
מעשה ברבי יונתן בן אלעזר שהיה יושב תחת תאנה אחת בימות הקיץ והיתה התאנה מלאה תאנים יפות ירד הטל והיו אותם תאנים שואבות דבש והיה הרוח מגבלו בעפר ובאה עז אחת והיתה מנטפת חלב לתוך הדבש ונתערב החלב והדבש. קרא לתלמידיו אמר להם בואו ראו מעין דגמא של עול הבא שנאמר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב.

תנו רבנן מי שאחזו בולמוס, מאכילין אותו דבש וכל מיני מתיקה. שהדבש וכל מיני מתיקה מאירין עיניו של האדם.
אמר רבי יוחנן, פעם אחת אחזני בולמוס, ורצתי למזרחה של תאנה וקימתי בעצמי "החכמה תחיה העליה" דתני רב יוסף, הרוצה לטעום טעם תאנה, יפנה למזרחה.
ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו: ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים:

יאכל מן התאנה (ללא ברכה שהרי כבר בירך בורא פרי העץ).

רימונים

יקח רימון ויאמר:

כל כלי בעלי בתים, שיעורן ברימונים. רבי אליעזר אומר, במה שהן. קופות הגננים שיעורן באגודות של ירק. של בעלי בתים, בתבן. של בלנין, בגבבה. רבי יהושע אומר, כולן ברימונים.
קלפי רמון והנץ שלו, קלפי אגוזים והגלעינין, יש להם שביעית ולדמיהן שביעית, הצבע, צובע לעצמו ולא יצבע בשכר. שאין עושים סחורה בפרות שביעית.
כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך: גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום: שלחיך פרדס רימונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים: נרד וכרכום קנה וקינמון עם כל לבונה מר והאהלות עם כל ראשי בשמים: מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן הלבנון: עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו:

יאכל מן הרימון (ללא ברכה שהרי כבר בירך בורא פרי העץ).

לאחר סדר שבעת המינים יקח מכל מיני פירות האילן ויאכל אותם כגון: אתרוג, תפוחים,אגוזים, שקדים, חרובים, אגסים או חוזרד, לימון מתוק, עזרדין או משמש, אלסר או צנובר, חבושים או תותים, בלוטים או ארמונים, גדגדניות או שזיפים, שזיפים או דומים, בטנים או פיסטוק חלבי, דבדבן או שזיף (חמוצים) שסק או אפרסקים, תרמוסים או שאר פרות האדמה.

לאחר סדר ט"ו בשבט יאמר תפילה זו:

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו, שתעלנו לשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נקיים מצוות תרומות ומעשרות וכל מצוות התלויות בארץ, אשר הנחלת לאבותינו היא ארץ זבת חלב ודבש, ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש כאשר צויתנו בתורתך  ידי משה עבדך.

אנא ה' למען הגדול הגדל חסדך מנו וקיים לנו את הדבר, אשר הבטחתנו  על ידי משה עבדך ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחכמם לשבע וישבתם לבטח בארצכם. וקים בנו את הדבר, אשר הבטחתנו על ידי ישעיה נביאך ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי לכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל. ונאמר ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים. וקים בנו אשר הבטחתנו על ידי עמוס נביאך הנה ימים באים נאם ה' ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם. וקיים בנו אשר הבטחתנו על ידי יחזקאל נביאך והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים. ונאמר ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיה פריו למאכל עלהו לתרופה:

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, על כן טוב ונכון לומר ביום ט"ו בשבט תפילה לבקש בפרטות על האתרוג שיזדמן לו אתרוג טוב ויפה בחג. לתפילה על אתרוג נאה לחצו כאן!