סדר ליל פסח חלק ג

מאת: 
ת. פרסום: 02 אפריל 2015
סדר אכילת המצה, ומה הדין אם לא הסב, ודיני זקן וחולה.
רחצה
1. אחר שסיים את אמירת ההגדה נוטלים ידים כמו שאוכלים לחם (שלוש פעמים על יד ימין ושלוש פעמים על יד שמאל), ומברך "על נטילת ידים".
2. אם יודע בוודאות שנטל ידיו לאכילת הכרפס שלא הסיח דעתו מהנטילה של הכרפס ושמר את ידיו שלא נגע במקומות המכוסים, יטול את ידיו לאכילת המצה ולא יברך על הנטילה.

מוציא מצה
1. מצות עשה מן התורה לאכול כזית מצה בליל הסדר, ויכוון לפני אכילתו שבא לקיים מצות עשה של אכילת מצה, ונשים גם חייבות כזית מצה בליל הסדר.
2. בעל הבית (היינו מי שהבוצע על המצה) לוקח את שלושת המצות שבתוך הקערה, היינו שתי המצות השלמות והמצה החצויה שחצו אותה והיא נמצאת בין שתי המצות השלמות, ויברך ברכת "המוציא לחם מן הארץ" ואחר כך ישמוט מידיו את המצה התחתונה וישארו בידיו המצה השלמה והמצה החצויה ויברך "על אכילת מצה", ויבצע מן המצה השלמה ומן המצה החצויה כזית מכל אחת (היינו שמהמצה השלמה לבד יבצע כזית, ומהמצה החצויה לבד יבצע כזית, ואם אין לו כזית מהמצה החצויה כיוון שחצה אותה לשנים ישלים את הכזית ממצה אחרת כדי שיאכל לאכול כזית גם מן החצויה), ויאכל את שני הכזיתות בבת אחת בהסבה, ואם אינו יכול את שני הכזיתות ביחד יאכל תחילה את הכזית מהמצה השלמה ואחר כך יאכל כזית מהמצה החצויה, ואם יש לו צער לאכול שני כזיתות מצה או שזה קשה עליו יכול לכתחילה לאכול רק כזית אחת, ושאר המסובים אם אין מספיק לחלק לכל אחד שני כזיתות מהמצה השלמה והמצה החצויה אינם צריכים לאכול שני כזיתות, אלא המסובים יאכלו כזית אחת מממצה שמורה אחרת, היינו שהיא לא מן השלוש מצות שהרי אין מספיק כזיתות לחלק לשאר המסובים, ולכן יכינו לעצמם מצה אחרת שתהא לידם ואחר שבעל הבית יברך ויבצע ויחלק לכל אחד קצת מן המצה יאכלו את קצת המצה שחילק להם ואת הכזית מצה שיש להם ממצה שהיא לידם בהסבה על צד שמאל.   
3. קודם שיחלק בעל הבית את המצה למסובים יטעם תחילה קצת מהמצה העליונה שהיא השלמה (ולא צריך להסב בטעימה הזאת), ואחר כך יחלק לשאר המסובים קצת מצה, ורק אחר שיחלק יתחיל לאכול את שני הכזיתות בהסבה.
4. לא ידבר עד שיסיים לאכול את שני הכזיתות, וכן המסובים לא ידברו עד שיאכלו את הכזית מצה, ובדיעבד אם דיברו אם התחילו באכילת המצה אינם צריכים לחזור ולברך.
5. צריך ללעוס את המצה יפה יפה ואחר יבלע את המצה, ובדיעבד אם בלע את המצה ולא לעסה יצא ידי חובה.
6. אוכל את המצה (או שני הכזיתות) לאט לאט, ובלבד שלא ישהה באכילת המצה (או בשני הכזיתות) יותר משבע וחצי דקות, וטוב להחמיר ולסיים את הכזית (או שני הכזיתות) בתוך ארבע וחצי דקות.
7. אם לא הסב באכילת כזית המצה לא יצא ידי חובה ,אולם אשה בדיעבד אם לא הסבה יצאה ידי חובה.
8. אסור לאכול את המצה עם איזה דבר מאכל אחר, ואפילו לטבל איזה דבר מועט כגון בחומץ או בשאר מיני ליפתן ראוי להחמיר שלא לטבל, ומיהו בדיעבד אם טיבל עם המצה מיני ליפתן יצא ידי חובה, ואדם שאינו בקו הבריאות וקשה עליו לאכול את המצה לבדה רשאי לטבל את המצה ביין או בשאר מיני ליפתן אפילו לכתחילה.
9. צריך לאכול את הכזית מצה (או שני הכזיתות) בריוח, היינו שיהא כזית מצה בתוך מעיו חוץ ממה שנשאר בין השינים והחניכים.
10. זקן או חולה שקשה עליהם לאכול את הכזית מצה אפשר לפורר להם את המצה לפירורים דקים, אבל אסור לדוך את המצה כמו קמח.
11. מי שהרופאים אסרו עליו לאכול את המצה מחמת שהיא מזיקה לבריאותו, לא יאכל מצה כלל, אולם אם רצה להחמיר על עצמו ולאכול לא יברך "על אכילת מצה", אבל אם הרופאים מסופקים אם המצה מזיקה אותו או שאינה מזיקה אותו יאכל את המצה ויברך "על אכילת מצה" ושומר מצוה לא ידע רע, אולם ברור שכל זה דווקא איפה שאין סכנה אבל במקום שיש חשש סכנה אפילו הרופאים מסופקים אסור לו לאדם להכניס את עצמו לספק סכנה ולכן לא יאכל מצה כלל.
12. מי שהוא רגיש לאכילת דגן של חיטה וזה יכול להביאו לידי חולי, יקיים מצות אכילת מצה בדגן של שיבולת שועל.
13. ראוי ונכון משעה שבירך על אכילת מצה ומרור שלא יפסיק בדיבור עד שיסיים את הכריכה של המצה והמרור ביחד.