כשרות הכלים והגעלתם חלק ב

מאת: 
ת. פרסום: 26 מרס 2015
איך מכשירים שיש וכיור לפסח? מה דינם של זכוכית? ומה דינם של כלי פורצלן?
ג. עירוי (שפיכה) מכלי ראשון.
1. צלחות וקערות של מתכת ששופכים לתוכם את המאכל מן הסיר שהיה על האש ובושל בו המאכל, הכשרם על ידי עירוי של מים רותחים מכלי ראשון, וכל שכן שאם מגעיל את הכלי בכלי ראשון שהיד סולדת בו שמועיל הדבר.

2. שיש של מטבח הכשרו על ידי שישפוך עליו מים רותחים מכלי ראשון, אולם אם חושש שהשיש יהרס מחמת המים החמים ינקה את השיש היטב ויצפה את השיש בניר כסף או במכסה פלסטיק, והוא הדין לכיור של המטבח שהכשרו על ידי שפיכה של מים רותחים מכלי ראשון, (והנכון לערות שלוש פעמים מים רותחים).

3. פלאטה חשמלית מעיקר הדין הכשרה על ידי שפיכה של  מים רותחים מכלי ראשון ואין צריך גם לצפותה  בניר כסף, ומכל מקום המחמיר גם לצפותה בניר כסף תבוא עליו ברכה, (בנוסף לשפיכה של מים רותחים מכלי ראשון שזה חובה לעשות כדי להכשירה).

הגעלה בכל שני
1. צלחות של מתכת שרגילים להשתמש בהם בכלי שני, דהיינו שהמאכל שהתבשל בסיר על האש ורגילים להעביר את המאכל לקערה אחרת, ומהקערה האחרת שופכים לתוך הצלחות, הכשרם של צלחות אלו בהגעלה בכלי שני, (היינו שמרתיחים סיר של מים על האש וכשהמים רותחים שופכים את המים הרותחים לכלי אחר וזה כלי שני), וצלחות אלו נותנים אותם בכלי השני ששם המים נמצאים המים רותחים, וכל שכן שאם הכשיר צלחות אלו בהגעלה בכלי ראשון או שעשה שפיכה של מים רותחים מכלי ראשון על צלחות אלו שמועיל הדבר והצלחות כשרות לפסח.

2. כפות, מזלגות, שרגילים להשתמש בהם בכלי שני, וכן צלחות כפות ומזלגות שעשויים מפלסטיק או מניילון שאם הרגילות היא להשתמש בהם בכלי שני הכשרם בהגעלה בכלי שני.

שטיפה והדחה במים צוננים
1. כלים שהרגילות להשתמש בהם בצונן בלבד כגון, כוס של קידוש של שבת, וכוסות שששותים בהם שתיה קלה בין שעשויים מכסף בין שעשויים מזכוכית רו מפלסטיק או מחרס, הכשרם על ידי שטיפה והדחה במים קרים, ואפילו אם לפעמים השתמשו בהם בחמים (כגון שהכינו מרק ושמו בכוס של הכסף או הזכוכית) הכשרם על ידי שטיפה והדחה במים קרים כיוון שהולכים אחר רוב שימוש הכלי וכיוון שרוב תשמישם היה בצונן לכן הכשרם בצונן, אולם אם השתמש בהם בחמים בתוך עשרים וארבע שעות קודם שמגעיל אותם יש להחמיר ולהכשירם במים רותחים, אולם אם עברו עשרים וארבע שעות מתשמישם האחרון בחמים הכשרם על ידי שטיפה והדחה בצונן.

כלים שונים
1. כלי חרס- אם השתמשו בהם בחמץ בחמים (היינו על ידי דבר חם), אין להם שום הכשר משום שכלי חרס אינו מוציא את מה שהוא בלע, ולכן יש להצניעם עם שאר כלי החמץ במשך ימי הפסח, ואם השתמשו בכלי החרס רק בצונן בלבד הכשרם על ידי שטיפה והדחה במים קרים.  

2. כלי זכוכית בכל הסוגים (כגון דורלקס, פירקס וכו')- לבני עדות הספרדים כל כלי הזכוכית אינם בולעים, ולכן אינם צריכים שום הכשר אלא שוטף ומדיח את הכלי זכוכית ויכול להשתמש בהם בפסח, ויש כמה מעדות המזרח שנהגו להחמיר ולהגעילם על ידי מים רותחים, ואם רוצים עדות אלו להתיר את מנהגם רשאים ואינם צריכים לעשות "התרת נדרים", אולם טוב ונכון שיעשו "התרת נדרים" על מנהגם שנהגו להחמיר, ובני עדות אשכנז נוהגים להחמיר בכלי זכוכית שדינם שוה לדין כלי חרס.

3. כלי פורצלן- דינם ככלי חרס ולכן אם השתמשו בהם בחמים אין ההגעלה מועילה להם, וכל שכן כלי חרסינה שמצופיים בפורצלן שיש להחמירם כדין כלי חרס שאם השתמשו בהם בחמים אין מועילה להם שום הגעלה.

4. כלי אבן וכלי עצם- דינם כדין כלי מתכת ולכן הכשרם תלוי באופן השתמשותם, דהיינו שאם השתמשו בהם בכלי ראשון הכשרם על ידי הגעלה במים רותחים בכלי ראשון, ואם השתמשו בהם בעירוי (שפיכה) מכלי ראשון הכשרם על ידי עירוי מכלי ראשון, ואם השתמשו בהם בכלי שני הכשרם על ידי הגעלה בכלי שני במים רותחים, והוא הדין לכלי פלסטיק וכלי קליט שהכשרם הוא כדרך השתמשותם.

5. כלים שצריכים ליבון אין צריך לנקותם קודם שעושה להם ליבון, אולם כלים שצריכים הגעלה או שאר סוגי הכשרה צריך קודם שמכשירם לנקותם היטב עד שלא ישאר בכלים שום ממשות של לכלוך או חלודה, וכלי אלומיניום שמצטבר בהם כעין גומות שחורות צריך לנקותם היטב עד כמה שיכול קודם שיגעילם, וכן כל הכלים שיש להם ידיות מחוברות על ידי ברגים או מסמרים ורגיל שם להצטבר שם לכלוך צריך לנקותם שם היטב קודם שיגעילם, וכן סכינים של עץ או של כלי עצם צריך לנקותם היטב במקום הידיות בסבון ובמים חמים קודם שיגעילם.

6. לכתחילה אין להגעיל את הכלי אם השתמשו בו בחמץ בתוך עשרים וארבע שעות, ומכל מקום אם רוצה להגעיל כלי בתוך עשרים וארבע שעות שהשתמשו בו בחמץ יכול להכשירו על ידי שיפגום תחילה את מי ההגעלה, דהיינו שיניח את הכלי עם מי סבון או אקונומיקה, ואז על ידי שפוגם יכול להגעיל את הכלי, אולם כלי שצריך ליבון באש מותר לכתחילה ללבנם אפילו אם השתמשו בהם בחמץ סמוך לשעת הליבון.