חודש אדר

מאת: 
קטגוריה: חג פורים
ת. פרסום: 18 פברואר 2014
מלחמת עמלק בעם ישראל, וחיוב פרשת זכור וחיוב שמיעת פרשת פרה.
בתורה מסופר שעם ישראל יצאו ממצרים בא עמלק ונלחם איתם, וה' יתברך ציווה את עם ישראל למחות את זרע עמלק מן העולם, ועד שאין זרע עמלק נמחה בעולם אין שמו של ה' יתברך שלם, והטעם הוא לפי שעם ישראל שיצאו ממצרים כל העולם רעד ופחד מהם על ידי ששמעו את עשר המכות שהביא ה' יתברך על המצרים ועל ידי קריאת ים סוף, ועמלק בא ראשון ונלחם עם ישראל ועל ידי שנלחם עם ישראל אז כל שאר הגוים ראו שהנה לא כל כך נורא להילחם עם ישראל וכל הפחד שהיה לגוים מעם ישראל נעלם, וחז"ל המשילו על זה משל לבריכה שהיא מלאה במים חמים ופחדו האנשים להיכנס לתוכה ובא אחד וקפץ לתוך הבריכה, ואף על פי שאותו אחד שנכנס לתוך הבריכה החמה נכוה מהמים החמים מכל מקום אנשים ראו שהנה אפשר להיכנס לתוך הבריכה החמה ולצאת ממנה, ואותו הדבר לגבי עם ישראל שכל הגוים פחדו ורעדו מעם ישראל ועמלק בא ונלחם אם עם ישראל והוא צינן את כל הפחד שפחדו הגוים מה' יתברך ומעם ישראל, וקירר את כל אומות העולם מיראת שמים כלפי ה' יתברך ומעם ישראל, ואם עמלק לא היה נלחם אם עם ישראל אזי כל הגוים היו נשארים ופוחדים מעם ישראל, ועם ישראל היה יכול לשבת בבטחה ובשקט, ולכך ציווה ה' יתברך למחות ולהרוג ולא להשאיר שום שריד מעמלק.     
בשבת שלפני פורים אחרי שמסיימים לקרוא בתורה את פרשת השבוע, המפטיר קורא בפרשת "כי תצא" את פרשת זכירת עמלק (ואותה שבת נקראת שבת זכור), והטעם שתקנו חז"ל לקרוא את פרשת זכירת עמלק לפני פורים הוא כדי להסמיך את מעשה המן הרשע שהיה מזרעו של עמלק לענין זכירת מעשה עמלק שנלחם אם עם ישראל מתי שיצאו ממצרים, ועם ישראל נצטוו למחות (היינו להרוג ולכלות) את זרע עמלק ולא להשאיר לו שום שריד.

מרן בשולחן ערוך (סימן ס' סעיף ד') פסק שמצוות צריכות כוונה, היינו שצריך לפני שמקיים את המצוה לכוון שבא לעשות את המצוה, ומרן השולחן ערוך ורוב הראשונים פסקו שקריאת פרשת זכור היא מן התורה שיש מצוה לזכור את מה שעשה עמלק לעם ישראל, ולכן כיוון שמצוות צריכות כוונה לפני שהשליח ציבור קורא בתורה את פרשת זכירת עמלק יש לציבור (לכל איש ואיש בפני עצמו) שהם באים לצאת ידי חובה במצות זכירת עמלק ומחייתו (היינו שיש חיוב להורגו ולכלותו מן העולם) בשעה שקורא השליח ציבור, וכל הציבור ישמעו את מה שקורא השליח ציבור ולא יקראו איתו בלחש מתוך החומש שלפניהם אלא יהיו בשקט וישמעו את הקריאה מהשליח ציבור, וכן גם לא יכו האנשים ברגליהם בשעה שאומר השליח ציבור את המילה "עמלק" כדי שיהיו מרוכזים וקשובים לשמוע את כל מה שהשליח ציבור קורא.
מי שנאנס ולא היה יכול לבוא ולשמוע את קריאת פרשת זכירת עמלק בשבת שלפני פורים, נכון שיקרא את פרשת זכירת עמלק (בשבת שלפני פורים) מתוך חומש, ובשבת שיגיע פרשת "כי תצא" ילך לבית הכנסת וישמע את פרשת זכירת עמלק ויכוין לצאת בה ידי חובה זכירת מעשה עמלק ומחייתו, וגם יאמר לשליח ציבור שבשעה שקורא את פרשת זכירת עמלק שיכוין להוציא אותו ידי חובה.

אף על פי שנשים שמקילות שלא לבא ולשמוע פרשת זכירת עמלק יש להם על מה שיסמוכו, מכל מקום ראוי ונכון לכל אישה שתבוא ותשמע פרשת זכירת עמלק

בשבת שלאחר פורים אחרי שמסיימים לקרוא בתורה את פרשת השבוע, המפטיר קורא "פרשת פרה", ולדעת מרן השולחן ערוך וכמה מרבותינו הראשונים "פרשת פרה" היא מצוות עשה מן התורה, ולכן להלכה יש להחמיר ולהיזהר בה כמו כל הדינים שכתבנו למעלה בענין "פרשת זכור", ולכך גם הנשים ראוי ונכון שתבוא לבית הכנסת לשמוע "פרשת פרה".