אכילה בסוכה ביום טוב ראשון

מאת: 
קטגוריה: חג סוכות
ת. פרסום: 19 אוקטובר 2014
כמה צריך לאכול בסוכה בלילה הראשון כדי לקיים מצוה מן התורה? מה הדין אם שכח יעלה ויבוא בברכת המזון בלילה הראשון ומה הדין ביום הראשון?
א. בערב חג סוכות אסור לאכול מתחילת שעה עשירית של היום לחם או עוגה בשיעור של חמישים גרם, מפני שצריך לאכול בלילה את כזית הלחם שבסוכה לתאבון, ומתחת לחמישים גרם מותר רק במקום צורך, אולם פירות וירקות ודגים ובשר ואורז וכדומה מותר לאכול ובלבד שלא ימלא כרסו מהם.

ב. מצות עשה מן התורה לאכול שיעור של כזית (בערך 30) גרם פת בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות, ולכתחילה יאכל שיעור של כביצה (56 גרם), כדי לצאת ידי חובה כל הדעות.

ג. הכזית פת (ולכתחילה יאכל שיעור כביצה) שאמרנו שיש מצוה לאכול אותה בלילה של חג בסוכות, יש אומרים שצריך לאוכלה בלי שום לפתן (סלט וכדומה) או תערובת, ויש חולקים וסוברים שאפשר לאוכלה עם לפתן או תערובת, ולהלכה נכון להחמיר שלא לאכול את הכזית (ולכתחילה את הכביצה) בלי שום לפתן או תערובת, אולם לטבל את הלחם במרק חם או בדבש מותר לכתחילה.

ד. הכזית פת (ולכתחילה יאכל שיעור כביצה) שאמרנו שיש מצוה לאכול אותה בלילה של חג בסוכות, לכתחילה צריך לאוכלה בתוך ארבע וחצי דקות, אולם בדיעבד אם אכלו בתוך שמונה דקות יצא ידי חובה.

ה. הכזית פת (ולכתחילה יאכל שיעור כביצה) שאמרנו שיש מצוה לאכול אותה בלילה של חג בסוכות, צריך לאוכלה בלילה ממש, היינו אחר צאת הכוכבים, ואפילו אם התפלל וקיבל על עצמו תוספת יום טוב, לא יאכל עד שיהיה לילה ממש, משום שקיום המצוה זה דווקא בלילה, וצריך לאכול את ו. הכזית (ולכתחילה את הכביצה) לפני חצות לילה, ואם עבר ולא אכל בסוכה בין באונס בין ברצון ביטל מצות עשה מן התורה ואין לו תשלומין.

ז. צריך לכוון קודם אכילתו לקיים מצות עשה מן התורה לישב בסוכה, זכר ליציאת מצרים, וטוב שיכוון שיושב בסוכה זכר לענני כבוד שה' יתברך הקיף את עם ישראל כשיצאו ממצרים.

ח. בקידוש של ליל חג הסוכות יברך תחילה ברכת "בורא פרי הגפן", ואחר כך יברך ברכת "אשר בחר בנו מכל עם", ואחר כך יברך ברכת "לישב בסוכה" וישב על הכיסא, ואחר כך יברך ברכת "שהחיינו", וישתה רביעית יין (81 גרם), ואם אינו יכול ישתה מלוא לוגמיו (41 גרם), ולאחר הקידוש

ט. כשנוטל ידיו ומברך המוציא אינו חוזר לברך ברכת "לישב בסוכה", והנשים לא יענו "אמן" אחר ברכת "לישב בסוכה", כיוון שאינם חייבות במצות סוכה ואם כן יוצא שאם הם יענו "אמן" זה הפסק בשבילם שהרי הם טועמות מן היין.

י. בברכת המזון של כל ימי החג צריך לומר "יעלה ויבוא", אולם יש הבדל בין שאר הימים לבין הלילה הראשון, בלילה הראשון אם שכח ולא אמר "יעלה ויבוא" אם נזכר בשעה שאמר "ברוך את ה'" ימשיך לומר "למדני חוקיך" ויחזור לומר "יעלה ויבוא", ואם נזכר אחר שכבר סיים ברכת "בונה ירושלים" יוסיף שם ברכה ויאמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שנתן מועדים לשמחה וזמנים לששון, את יום חג הסוכות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים", ואם כבר התחיל ברכה רביעית ואמר "ברוך אתה ה' וכו'" ימשיך את הברכה "שנתן לימים טובים" אולם אם כבר התחיל בברכה רביעית ואמר "לעד האל וכו'" צריך לחזור מתחילת ברכת המזון, ואפילו אמר רק תיבת "לעד" שבברכה רביעית, צריך לחזור לתחילת ברכת המזון ויברך מההתחלה, וכן הדין לגבי אישה ששכחה לומר "יעלה ויבוא", אולם אם האישה התחילה ברכה רביעית ואמרה תיבת "לעד", אינה צריכה לחזור ולברך ברכת המזון ויצאה ידי חובה, ורק במקרה הזה דין האישה שונה מדין האיש, אבל אם ביום של חג הסוכות בסעודת שחרית או בסעודות של חג "שמיני עצרת" אם שכח ולא אמר יעלה ויבוא ברכת המזון, אם נזכר קודם ברכה רביעית דינו כדין הלילה, ואם נזכר אחר שכבר התחיל ברכה רביעית ואמר כבר תיבת "לעד" הדין הוא שיצא ידי חובה ואין צריך לחזור ולברך ברכת המזון.