הטלת חוטי הציצית בבגד

מאת: 
קטגוריה: השכמת הבוקר
ת. פרסום: 12 ספטמבר 2016
האם טלית של חמישה כנפות חייבת בציצית? וסדר הטלת הציציות בבגד.
1. בגד שיש לו ארבע כנפות חייב בציצית, ואסור ללבוש בגד של ארבע כנפות ללא חוטי הציצית, ואמרו חז"ל שאם לובש בגד של ארבע כנפות ואין בו ציציות עובר על חמישה מצוות עשה, ובמה דברים אמורים שבגד של ארבע כנפות חייב בציצית מתי שכולו או רובו של הבגד פתוח באורכו מן הצדדים ויש לו למטה ארבע כנפות, ואפילו אם בחלקו העליון הוא סגור מכל מקום כיוון שרובו פתוח הוא חייב בציצית ומברכים על בגד הזה "להתעטף בציצית" או "על מצות ציצית" (ונכתוב בזה בדיני טלית קטן), אולם אם רובו סתום הבגד הזה פטור מן הציצית, ואם חציו פתוח וחציו סגור צריך להטיל בו ציציות מספק אולם אין לברך על בגד כזה, ולכן חליפות שנמצאות בזמננו אפילו יש להם ארבע כנפות בחלקן התחתון פטורות מציצית כיוון שרובם סגור, ואם רובם פתוח נהגו לעגל את אחת מהכנפות (פינות) כדי שאז זה יהיה בגד של שלוש כנפות שפטור מציצית.

2. טלית שיש לה חמישה כנפות חייבת בציצית ויטיל בארבע הכנפות המרוחקות זו מזו, וכן אם יש לה יותר מחמישה כנפות חייבת בציצית, וכן הדין אצל בגד שיש לו חמישה כנפות או יותר חייב בציצית, ולענין הברכה יש אומרים שלא יברך על טלית שיש לה חמישה כנפות או יותר, ויש אומרים שיכול לברך עליה.

סדר הטלת ציצית בטלית:
1. צריך להטיל ארבע חוטים בכל כנף, ולאחר שמכניס ארבע חוטים מוציא אותם מהצד השני ובכך הם נכפלים ונהיה שמונה חוטים, ואין להוסיף עוד חוט או לגרוע חוט אחד, ואם הוסיף חוט או גרע חוט הטלית פסולה, וצריך להסיר את החוט הנוסף או להוסיף את החוט שחסר, ויחזור ויקשור מחדש.

2. יש מחמירים להכניס את כל ארבעת החוטים בבת אחת לחור הטלית, אולם אם הדבר קשה עליו יש להקל ולהכניס כל חוט בנפרד, וכן יש מחמירים שלא לדבר בשעת עשיית הציצית (היינו בשעת קשירת הקשרים והכריכות), אולם במקום צורך יש להקל בזה.

3. לאחר שמכניס את ארבעת החוטים ומוציאם מהצד השני ובכך נהיה ארבע חוטים בכל צד, יקשור שני קשרים זה על גב זה, ונכון שאחר שקשר שני קשרים יקח צד אחד של חוטים ויקשור אותם בראש החוטים לסימן שאותם ארבעת אלו תמיד נמצאים בצד הזה (וזה יעזור לו אם נקרעו החוטים לידע אם זה פסול או כשר, וכמו שנכתוב במאמר הבא), ולאחר מכן יקח את החוט הארוך ויכרוך שבע כריכות על שאר החוטים ויקשור שני קשרים, ואחר כך יעשה שמונה כריכות ויקשור שני קשרים, ואחר כך יעשה אחד עשרה כריכות ויקשור שני קשרים, ואחר כך יכרוך שלוש עשרה כריכות ויקשור שני קשרים, ונמצא שיש כאן ל"ט כריכות, וכן יש כאן חמישה קשרים אחד על גב השני ובניהם ארבע פעמים כריכות, ויש נוהגים לכרוך בחוליה הראשונה עשר ואחר כך חמש ואחר כך שש ואחר כך חמש כמנין הויה (שם ה'), והמנהג הראשן נכון יותר לעשותו בין בטלית קטן בין בטלית גדול וכן ראוי על פי דעת המקובלים, אולם אם מחמת הכריכות והקשרים יתקצרו החוטי ציצית ויהיו פחות מ -24 סנטימטר יעשה את הכריכות כמנין השני (עשר, חמש שש, חמש).

4. אם כרך כמנין הויה יכול להסירם ואין בזה איסור משום מחיקת ה'.

5. אם נתרופפו הקשרים העליונים בשבת, יש להיזהר שלא לקושרם או להדקם בשבת משום איסור של מלאכת קושר, ומותר לעשות ציצית בלילה אף שבלילה זה לא זמן לבישת ציצית.

6. אם אין לו פנאי לעשות את כל הקשרים והכריכות, כגון שהוא בערב שבת ואין לו זמן לעשות את כל הכריכות והקשרים ואין לו טלית אחרת, יכול לעשות שאחר שהכניס את החוטים לחור הטלית ואז יש שמונה חוטים ארבע מכל צד יקשור שני קשירות ויכרוך שלושה כריכות ושוב פעם יקשור שני קשרים (שכן מדאורייתא אפשר לעשות טלית עם החוטים אולם כבר רשמנו בהלכה מספר 3 מה נהוג היום), ואז מותר לו לברך על טלית כזאת, ולאחר מכן שיש לו זמן יקשור את כל הקשרים ויכרוך את כל הכריכות כמו שנהוג.

7. לכתחילה יתלה את החוטי ציצית לאורך הטלית ולא לרוחב (היינו לצד הטלית ולא כלפי הקרקע), ונכון להקפיד בזה גם בשעת עשיית הקשרים והכריכות, ואם רואה שאינם נמצאים באורך הטלית אלא ברוחב יחזירם למקומם לאורך הטלית, ולכן נכון בשעה שקושר את שני הקשרים הראשונים של החוטים לטלית יהדק קצת את הקשר לכנף הטלית כדי שכך זה תמיד ישאר לאורך הטלית ולא יפול לרוחב הטלית אולם לא יהדק חזק, ובדיעבד אם נפלו החוטים לרוחב הטלית ולא לאורכו הטלית כשרה, אולם אסור שיהיו חוטי הציצית באלכסון (דהיינו כנגד פינת הבגד).    

8. לכתחילה יש להחמיר בשעה שמכניס את החוטי הציצית בטלית יעשה זאת "לשם מצות ציצית", וכן בשעה שכרוך את החוליה הראשונה ואת שני הקשרים שעליה שיכוון "לשם מצות ציצית", אבל שאר הכריכות והקשרים אפילו נעשו ללא כוונה כשרה הטלית לכתחילה, ואין צריך בכל פעם כוונה נפרדת, אלא מספיק שמכוון בשעה שמכניס את החוטים בטלית "לשם מצות ציצית" שמכוון גם כן להבא לכל מה שיעשה וזה מועיל

9. טוב שיוציא בפיו בשעה שמכניס את חוטי הציצית שיאמר "לשם מצות ציצית", ומכל מקום אם לא הוציא בשפתיו אל רק חשב במחשבתו מועיל הדבר וכשרה הטלית לברכה, ויש נוהגים לומר "לשם יחוד" (מובא בבן איש חי), אולם מעיקר הדין אין חובה לומר אלא מספיק שיאמר בפיו שעושה "לשם מצות ציצית" בשעה שמכניס את החוטי הציצית בבגד וכן בשעה שכורך את הכריכה הראשונה ועושה שני הקשרים שעליה.

10. אם קשר את חוטי הציצית בבגד ולא כיוון שעושה זאת "לשם מצות ציצית", צריך להתיר את הציציות ולחזור ולקושרן ולעשות את הכריכות  מחדש, ואם אינו יכול לעשות כן מחמת איזה סיבה ואין לו טלית אחרת לקיים בה את המצוה יקח את הטלית הזאת ויתעטף בה אך לא יברך עליה.

דין נקרע חוטי הציצית:
1. אם נחתכו כל החוטים בחלקם העליון, היינו בענף שיוצא אחר הקשרים והכריכות, ונשאר בכולם שיעור של "כדי עניבה", כשרה הטלית לברכה, והוא הדין אם נתכווצו הציציות בכביסה וכדומה, אם נשאר בציציות שיעור כדי עניבה כשרה הטלית ואפשר לברך עליה, ושעיור "כדי עניבה הוא שני אגדולים שהם ארבעה סנטימטרים, ואם נחתכו רק מקצת החוטים מספיק ששיעור של כדי עניבה על אותם החוטים שנפסקו, היינו שאותו חוט שנפסק יכול לסובב על אותם החוטים שנפסקו, כגון שנפסקו חמישה חוטים אם נשאר בחוט שיעור כדי לענוב (לסובב) על שאר החוטים שנקרעו, אזי הטלית כשרה.  

2. כתבנו במאמר הקודם איך להטיל חוטי הציצית בבגד, וכתבנו שנוהגים לתת סימן בחוטי הציצית כדי שאותם ארבעת החוטים תמיד יהיו מצד אחד, ולכן אם עשה כן הדין הוא שאם נחתכו ארבע החוטים בצד אחד, אפילו אם לא נשאר בהם כדי עניבה, הציצית כשרה, כיוון שיש ארבע חוטים מצד שני, וכן אם נחתכו ארבע הציציות שבצד אחד עד הסוף הכנף וארבע הציציות שבצד השני נחתכו גם כן ונשארו שם רק כדי עניבה, הציצית כשרה, אולם אם נחתכו חמישה או שישה חוטים ואין בהם כדי עניבה הציצית פסולה, וכן אם נחתך חוט אחד מצד אחד ולא נשאר בו כדי עניבה, ונחתך חוט אחר מצד שני וגם אין בו כדי עניבה, הציצית פסולה, משום שאולי זה אותו חוט ואז יש כאן רק שלוש חוטים ולא ארבע.

3. אם נחתך אחד החוטים בחלק שעל כנף הבגד (היכן שמכניסים את החוטים לתוך הבגד), או אם נחתך אחד החוטים בקשרים שהם מעל החוליה הראשונה, הציצית פסולה.