כוונה בברכות ובהזכרת השם

מאת: 
קטגוריה: השכמת הבוקר
ת. פרסום: 16 מאי 2016
מה צריך לכוון כשמזכיר את שם השם? איך צריך לומר את שם ה' במלרע או מלעיל? והאם איסור אמירת שם ה' הוא רק בתיבה או גם שאומר אותיות הנפרד ללא הפסק?
כאשר בא האדם לברך איזה ברכה צריך להבין את פירוש המילים שמוציא מפיו, ולא יזרוק את הברכה מפיו בלא מחשבה, וכאשר מברך על המאכל או השתיה, יכוין לברך לה' יתברך שעשה עימו חסד ונתן לו את אותו הדבר להנות ממנו, וכן שמברך על מצווה שבא לעשות, יכוין לברך את ה' יתברך שזיכה אותו לקיים את מצוותיו, וכבר הנביא ישעיה אמר "יען כי ניגש העם הזה, בפיו ובשפתיו כיבדוני, וליבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, היינו שאף על פי שעושים מצות ומברכים אותי מכל מקום הם עושים זאת מהשפה ולחוץ ואינם מתכוונים בברכות שהם אומרים, ולכן צריך להיזהר לומר את הברכות בכוונה, וטוב שהאדם ירגיל את עצמו לברך בקול רם משום שהקול מעורר את הכוונה.

גם צריך האדם לברך המתינות ולבטא את האותיות והתיבות שמוציא מפיו, ויזהר שלא לדלג אפילו אות אחת, שאין זה כבוד הברכה שמברך ומגדל את ה' יתברך בעולם, ויחשוב בדעתו שנמצא מול מלך בשר ודם כמה היה נזהר לבטא את עצמו כראוי, קל וחומר שמברך את ה' יתברך שהוא שומע ומקשיב לכל ברכה של כל אדם שיש לברכה בנחת ומתינות כראוי.

וכן אין להתעסק בשום דבר בשעה שמברך, ולכן לא יעשה מלאכה אפילו דבר קל.

הגמרא במסכת פסחים אומרת על הפסוק "זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור", אמר הקב"ה לא שאני נכתב אני נקרא, אני נכתב האות י' אות ה' אות ו' אות ה' אולם אני נקרא באותיות אלף דלת נון יוד, ולכן יש איסור חמור לומר את שם ה' יתברך כמו שהוא נכתב היינו באות י' אות ה' אות ו' אות ה', ואיסור זה בין אם אומר את כולם בתיבה אחת (היינו מילה אחת) ובין אם אומר את האותיות בזה אחר זה ללא הפסק, ולכן יש להיזהר אלו הנוהגים לומר לשם יחוד לפני עשיית המצוה דלא יאמרו שם הויה בקריאת האותיות כהוייתם, מפני שזה נחשב איסור חמור, אלא יאמרו שם יו"ד ק"א בוא"ו ק"א רו שיאמרו ליחדא שם אות י' באות ה' ואות ו' באות ה', וכן יש להיזהר בשאר מקומות כגון בפתח אליהו ששם רשום שם הויה באותיות שיאמרו אות יוד באות ה' וכו'.

כאשר מזכיר את שם ה' יש בזה שלושה סוגי כוונות:
האופן הראשון – שאומר (יזהרו שלא לומר זאת בפה שלא יהיה שם שמים לבטלה) "אדני" והוא ככה גם נכתב, כגון בקדושת "ובא לציון" אנו אומרים "ברוך אדני יום יום", וכן לפני תפילת שמונה עשרה שאומרים הפסוק "אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך", פירוש המילה הוא אדון הכל.
האופן השני – שאומר "אדני" אולם הוא נכתב אות י' אות ה' אות ו' אות ה' כמו שיש בכל הברכות כיום, צריך לכוון אדון הכל היה הוה ויהיה.
האופן השלישי – כשאומר "אלהים" או "אלהינו" יכוין שה' יתברך תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם.

יש להיזהר ולקרוא את שם ה' מלרע ולא מלעיל.

בברכות שאדם מברך במשך היום חייב לכוון כאשר מזכיר שם ה', אולם בשאר שם ה' שמזכיר בתפילה מעיקר הדין אינו חייב לכוון אולם לכתחילה טוב ונכון לכוון, ויש אומרים שצריך לכוון בשעה שמזכיר שם ה' ויש אומרים שצריך לכוון קודם שיזכיר שם ה'.
יש אומרים שכיום שכיוון שקשה לכוון בכל התפילה ובכל הברכות שבמשך היום, לכן יתנה האדם כל בוקר שבכל פעם שיזכיר שם ה' יהיה על פי אותה הכוונה של שם ה', ונוסח זה נמצא כיום בסידורים (כוונת הלב, עבודת השם, איש מצליח ועוד סידורים) לפני מודה אני, אמנם לכתחילה יש לנסות ולהקפיד ולהתאמץ לכוון בכל פעם שמזכיר שם ה', מכל מקום אפשר לעשות את התנאי וזה יועיל לכל הברכות והתפלות שמזכיר את שם ה', אולם יש להיזהר בפסוק הראשון שלקריאת שמע של דאורייתא וכן בברכה הראשונה של שמונה עשרה אין זה מועיל התנאי ולכן צריך שם לכוון בכל התיבות ובמיוחד שמזכיר את שם ה'.