תיקון חצות

מאת: 
קטגוריה: השכמת הבוקר
ת. פרסום: 09 פברואר 2016
סדר אמירת תיקון חצות, זמני אמירת תיקון חצות או תיקון לאה, והאם אישה יכולה לומר תיקון חצות?
כתב מרן השולחן ערוך שראוי ונכון לכל ירא שמים שיהיה מצר ודואג על חורבן בית המקדש, וכמו שנאמר "קומי רוני בלילה לראש אשמורות", ובגמרא בברכות אומרת שה' יתברך אומר בכל אשמורה ואשמורה אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין האומות, וכמו שה' יתברך מקונן כך ראוי לכל אדם ואדם בכות ולהצטער על חורבן בית המקדש ועל גלות השכינה, וכל זה דווקא שאומר תיקון חצות אולם כאשר לומד תורה ומתפלל או נמצא בעסקיו יהיה שמח.

כיום אומרים את תיקון חצות כמו שמובא בסידורים, והתיקון חצות מורכב משני תיקונים, הראשון הוא "תיקון רחל" והשני "תיקון לאה", "תיקון רחל" הוא מדבר על עניני החורבן, "ותיקון לאה" נוא בעיקר פרקי שבח והודאה לה' יתברך, יש ימים שאומרים את שניהם ביחד (וזהו נקרא "תיקון חצות"), ויש ימים שאומרים רק "תיקון רחל" ויש ימים שאומרים רק "תיקון לאה", ונבאר בסיעתא דשמיא.

צריך לומר את התיקון חצות בנחת, ויקרא בכוונה ובקול בכי על חורבן בית המקדש, ויתן אל ליבו על גלות השכינה, וכמו שאמרה השכינה הקדושה למרן השולחן ערוך "זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי, ואין לי מנחם, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא הייתה נכנסת שמחה בלבבכם ולא שחוק בפיכם, בזוכרכם כי בסיבתכם אני מושלכת בעפר", ורבותינו המקובלים האריכו במעלת אמירת "תיקון חצות".

1. אם קשה על האדם לישון להתאחר לישון מאוחר אחר חצות לילה, כדי לומר "תיקון חצות", וגם לקום להתפלל בבוקר שחרית עם נץ החמה, עדיף יותר שיאמר "תיקון חצות" מאשר להתפלל בנץ החמה, אלא יתפלל שחרית אחר נץ החמה, ויזהר שלא יאחר זמן קריאת שמע ותפילה מחמת שאמר "תיקון חצות" בלילה, וכן מעלת "תיקון חצות" חשובה יותר מאמירת אמירת הסליחות בחודש אלול, ולכן אם אדם קשה לו להישאר בלילה גם לסליחות וגם בשביל לומר "תיקון חצות", עדיף שיאמר "תיקון חצות", ואם יש לו עוד כוח ישאר לסליחות ויאמר כמה שיכול.

2. אין לומר "תיקון חצות" קודם שהגיע חצות לילה, מפני בשעת חצות לילה מתעוררים מידות החסדים ומידות הרחמים, וזמן חצות לילה הוא שתים עשרה שעות בדיוק אחר חצי הזמן שבין נץ החמה לבין השקיעה, כגון שאם נץ החמה בשעה חמש בבוקר, ושקיעת השמש בשעה שש בערב, יוצא שחצי הזמן שביניהם הוא בשעה אחת עשרה ושלושים בצהרים, וזהו חצות היום, ושתים עשרה שעות לאחר מכן דהיינו אחת עשרה ושלושים בלילה, הוא זמן חצות הלילה, ולכן לכל מקום ומקום יש לשער חצות לילה לפי החצות לילה של אותו מקום, ורק אז רשאי לעשות "תיקון חצות", ואפילו אם בחוץ לארץ שעדין לא הגיע זמן חצות לילה אצלם ובארץ ישראל כבר הגיע חצות לילה, ימתינו לזמן חצות לילה שלהם, ורק אז יעשו "תיקון חצות", שכל מקום הולך אחר חצות לילה של אותו מקום.

3. נכון לשבת על הקרקע סמוך לפתח בשעה אמירת "תיקון חצות", וטוב שיניח איזה חתיכת בד או שטיח על מקום ישיבתו, וטוב שיחלוץ נעליו לפני שאומר "תיקון חצות", ובימים שאומרים רק "תיקון לאה" אין צריך לשבת על הקרקע ואין צריך לחלוץ נעליו.

4. אין לומר "תיקון חצות" אחר שעלה עמוד השחר, אולם "תיקון לאה" מותר לאומרו אחר שעלה עמוד השחר.

5. גם הנשים יכולות לומר "תיקון חצות", ותבוא עליהם ברכה.

6. אלו הימים שאין אומרים בהם "תיקון חצות" כלל, בין "תיקון רחל" בין "תיקון לאה": שבת, ראש השנה, יום הכיפורים, ימים טובים של פסח, חול המועד פסח, יום טוב של שבועות, יום טוב של סוכות, שמיני עצרת, וכן בחוץ לארץ בכל יום טוב שני של גלויות.

7. אלו הימים שאין אומרים בהם "תיקון רחל" אבל אומרים בהם "תיקון לאה": הימים שאחר המולד קודם ראש חודש אף על פי שאומרים בימים הללו וידוי, חול המועד סוכות, ימי החול של עשרת ימי תשובה, ימי החול של ספירת העומר, כל שנת השמיטה בארץ ישראל, אולם בחוץ לארץ אומרים בשנת השמיטה "תיקון רחל", ראש חודש, וכן בכל שאר ימים שאין אומרים בהם וידוי, כגון: טו' בשבט וכו', וכן אין אומרים "תיקון רחל" בבית החתן, ובבית האבל, וכן אבי הבן והסנדק והמוהל בליל המילה לא יאמרו "תיקון רחל".
בליל תשעה באב אומרים רק "תיקון רחל" בלי "תיקון לאה".

8. אחר שסיים לומר "תיקון חצות", יאמר "אני מאמין באמונה שלנה בנחמת ציון, אלהינו ברחמיו ינחמנו, ויחדש עלינו מלכותו מהרה".