איסור שתיית מים בתקופה

מאת: 
קטגוריה: הלכות ברכות
ת. פרסום: 21 יולי 2020
מהי 'תקופה' ומדוע אסור לשתות מים בתחילת התקופה, ומה יעשה מי שצמא ורוצה לשתות?
לא רבים יודעים, אבל הלכה דרמטית המשפיעה על כולנו עלולה לגרום לסכנת חיים של ממש לאלו שישתו מים בזמן התקופה. בשעה זו קיים מנהג קדמונים שלא לשתות מים במשך כל השעה הראשונה שבה מתרחש חילוף התקופה.

הסיבה לסכנה הגדולה שבשתית המים היום, מסביר הרב בנימין חותה (מחבר הספרים "כי בא מועד" ו"כי בא שבת"), היא בשל העובדה שהשנה מחולקת לארבע תקופות, כאשר על כל תקופה מלאך אחר ממונה לשמירת המים שאנו שותים. מידי 91 יום (בקירוב) ישנם חילופי משמרות בין המלאכים, וקיים זמן קצר בו אין מלאך ששומר על המים. ברגע הזה ישנה סכנה גדולה כי המים יורעלו על ידי מלאך המוות (לחלק מן השיטות) או שתיפול לתוכם טיפת דם (לשיטות אחרות).

אז מהי תקופה?
התקופה היא מילה נרדפת לעונת השנה, כשחילקו את לוח השנה לארבע תקופות: תקופת ניסן (אביב), תקופת תמוז (קיץ), תקופת תשרי (סתיו) ותקופת טבת (חורף).

חילופי משמרות בין המלאכים אורכים שניות ספורות, אך מאחר ולא ניתן לדעת בדיוק מרבי באילו שניות מתחלפים המלאכים, פוסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כי האיסור לשתות מים הוא חצי שעה לפני התקופה וחצי שעה לאחריה.

היכן נפסק שלא לשתות מים?
הרמ"א בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן קט"ז סעיף ה') פוסק "ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה, וכן כתבו הקדמונים, ואין לשנות." הקדמונים אליהם מתכוון הרמ"א, הם האבודרהם, המהרי"ל, המרדכי ועוד

חשוב לדעת כי מדובר בהלכה פשוטה ופסוקה, ולא בדברים מיסטיים בעלמא, ואף מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שידוע היה כמי שהתרחק מפסיקות בעניינים מסטיים, מביא את הדברים להלכה וכך כתב בספרו "הליכות עולם" (ח"ז עמוד קפג): "יש להזהר שלא לשתות מים בעת ה"תקופה" מחשש סכנה. דהיינו, חצי שעה קודם התקופה, וחצי שעה לאחריה. וכן המנהג בארץ ישראל, ובשאר מקומות... וראוי להדפיס בלוחות השנה להודיע על כך. וכתבו האחרונים, שיש לתת ברזל בתוך המים בשעת התקופה. ואין להחמיר אלא במים, אבל בשאר משקים אין לחוש".

וכך הביא בילקוט יוסף  להלכה, ש"יש להזהר שלא לשתות מים בעת התקופה מחשש סכנה, דהיינו חצי שעה קודם התקופה, וחצי שעה לאחריה, וכן המנהג בארץ ישראל, ובשאר מקומות."

"והיה המנהג בירושלים שמכריזים בבתי הכנסת בשבת שלפני התקופה ולהודיע שהתקופה נופלת ביום פלוני שעה פלונית. וראוי להדפיס בלוחות השנה להודיע על כך וכן כתב ה"בן איש חי".

מהו מנהג האשכנזים?
למרות שעיקר ההלכה בדברי האשכנזים (הרמ"א שלעיל), בקהילות האשכנזים, לא נהגו בדורות האחרונים את המנהג. בקיצור שולחן ערוך הביא שנוהגים להניח ברזל על המשקים והמאכלים בכל התקופה, ואפילו לא הזכיר את האיסור.

הסיבה לכך היא ככל הנראה מהסייג, שאם מניחים ברזל בתוך המים בשעת התקופה, אין סכנה בשתייתם. מכיוון שבאירופה המים היו מגיעים בצינורות, נמצא הפתרון לשתיית המים גם בתקופה.

לסיכום:
1. להימנע משתיית מים במשך שעה, אף שמעיקר הדין זמן התקופה הוא רגע אחד בלבד, נהגו להחמיר חצי שעה לפניה וחצי שעה אחריה.

2. האיסור הוא דווקא על שתיים מים. שאר משקים מותר.

3. מיץ שעיקרו מים, אם הכינו אותו קודם שעת התקופה מותר לשתותו בשעת התקופה.

4. נהגו להקל במים שהרתיחו אותם לפני שעת התקופה.

5. לאחר שעת התקופה, אין לשתות את המים שהיו "תלושים" בשעת התקופה, כלומר: אין לשתות את המים שהיו בתוך כלים או בבקבוק ואף במקר..

6. לעומת זאת, מים מינרליים שהיו בבקבוק סגור (בסגירה של בית החרושת) מותר לשתותם לאחר מכן.

7. אם הניחו חתיכת ברזל או מסמר וכדומה בתוך המים במשך כל זמן התקופה – מותר לשתות את המים לאחר שחלפה התקופה.

8. על פי מספר דעות, כיום אין בעיה לשתות מים גם בשעת התקופה, כיוון שהם עוברים בברזים שעשויים מברזל.

לא רבים יודעים, אבל הלכה דרמטית המשפיעה על כולנו עלולה לגרום לסכנת חיים של ממש לאלו שישתו מים בזמן התקופה. בשעה זו קיים מנהג קדמונים שלא לשתות מים במשך כל השעה הראשונה שבה מתרחש חילוף התקופה.