ברכת הראייה חלק ב

מאת: 
קטגוריה: הלכות ברכות
ת. פרסום: 13 ינואר 2016
מה צריך לברך כאשר רואה ששים ריבוא? הרואה תלמיד חכם מה צריך לברך עליו? וכן מה הדין מי שרואה מלך או נשיא?
1. אסור להסתכל על עבודה זרה, שנאמר "אל תפנו אל האלילים", מכל מקום תקנו חכמים לברך ברכה למי שרואה עבודה זרה והברכה היא "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו", והיינו שרואה את העבודה זרה בדרך אקראי (היינו דרך מועטת ולא דרך הסתכלות והתבוננות).
כיוון שיש מחלוקת ברבותינו הראשונים על מה יש לברך את הברכה על העבודה זרה, האם דווקא על עבודה זרה שנקראת "מרקוליס" (היינו שדרך העבודה שלה היא שזורקים לה אבנים), או גם על שאר עבודה זרה, ויש אומרים שכיוון שאנחנו מצווים בין הגוים ועבודה זרה מצויה בינינו ותמיד רואים אותה לכן אין לברך על הברכה על העבודה זרה, וכיוון שיש בזה כמה דעות וספקות ומחלוקות לכן להלכה אם רואה עבודה זרה או בית שעובדים בו עבודה זרה יאמר בלי שם ומלכות "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו".

2. הרואה ששים ריבוא מעם ישראל בבת אחת צריך לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם חכם הרזים", והיינו שרואה שש מאות אלף מעם ישראל בראיה אחת, וזה יכול להיות כאשר יש איזה הפגנה גדולה או התכנסות גדולה (כמו שהיה בהלוויה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שמי היה במסוק או באחד הבתים הגבוהים וראה שש מאות אלף איש היה צריך לברך את הברכה הזו), וברכה זו היא על ה' יתברך שברא בעולם הרבה אנשים שאין דעתם דומה זו לזו ואין פרצופיהם דומים זה לזה, ורק ה' יתברך יודע מה בלב כל אחד ואחד מהם, וכמו שנאמר היוצר יחד ליבם, המבין אל כל מעשיהם".
כל דין ברכת "חכם הרזים" שרואה שש מאות אלף מעם ישראל בבת אחת, זה דווקא שרואה אותם בארץ ישראל, אבל אם רואה שש מאות אלף מעם ישראל בחוץ לארץ, יאמר את הברכה ללא שם ומלכות, דהיינו "ברוך אתה חכם הרזים".
הרואה ששים ריבוא גוים, יאמר את הפסוק "בושה אמכם מאוד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר וציה וערבה", ונכון לומר את הפסוק הזה כשרואה הרבה גוים אפילו שאין שם ששים ריבוא.

3. הרואה חכם מחכמי ישראל צריך לברך בשם ומלכות "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו", והיינו תלמיד חכם שהוא ידוע ומפורסם שהוא גדול בתורה וביראת שמים, והוא מורה הלכות לעם ישראל, ויש לברך ברכה זו גם שרואה תלמיד חכם אחד, ולא צריך לראות כמה תלמידי חכמים ביחד.

4. לכתחילה צריך לברך ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" מיד כאשר רואה את התלמיד חכם, מכל מקום אם לא ברך מיד כאשר ראה, רשאי לברך על התלמיד החכם כל זמן שנמצא סמוך אליו, ואפילו אם בינתים הסיח דעת והסתכל למקומות אחרים אם נמצא באותו מקום ששם נמצא התלמיד חכם יכול לברך עליו, אבל אם כבר הלך ולא ברך על התלמיד חכם, ואינו רואה עוד את התלמיד החכם, אינו רשאי לברך, ואפילו אם יחזור ויראה אותו שוב אין לו לברך עליו עד שיעברו שלושים יום מלאים.

5. אם ראה תלמיד חכם וברך עליו "שחלק מחכמתו ליראיו", ובאותו יום ראה תלמיד חכם אחר שגם כן מברכים עליו ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו", צריך לברך גם על התלמיד חכם השני, כיוון שזה שני תלמידי חכמים וכל אחד צריך לברך בפני עצמו, אולם אם רואה כמה תלמידי חכמים בבת אחת (כגון שיש איזה אירוע או עצרת התעוררות) יברך בשם ומלכות "שחלק מחמתו ליראיו" פעם אחת ויפטור את כולם.

6. הרואה מלך או נשיא מדינה שהוא בכבודו ובתפארתו שהוא מוקף בשריו ועבדיו, אף על פי שהנשיא נבחר בבחירות דמוקרטיות לזמן קצוב, כל שהוא שליט בארצו באופן שהוא מחליט החלטות חשובות, ואין מעליו מי שיכול לשנות את החלטותיו, כגון פרלמנט או בית משפט, צריך לברך עליו "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מכבודו לבשר ודם", וכל שכן אם ביד הנשיא להעניק חנינה למי שנשפט למות, או שיכול להכריז מלחמה נגד מדינה אחרת, שצריך לברך עליו, ואפילו אם רואה את המלך או הנשיא שהוא לא לבוש בבגדי מלכות, אלא הוא לבוש בבגדים נאים ומכובדים, אף על פי שאין ניכר מלכותו ושלטונו על ידי הבגדים, מכל מקום אם ניכר שלטונו ומלכותו על ידי שריו ועבדיו שמקיפים אותו, וכולם באים לראותו, צריך לברך עליו בשם ומלכות "שנתן מכבודו לבשר ודם.
אולם אם רואה את המלך או הנשיא שהוא לבוש בבגדים פשוטים מחמת שאינו רוצה שיכירו אותו, ואין מלכותו ושלטונו ותפארתו ניכרים, יאמר בלי שם ומלכות "ברוך שנתן מכבודו ומלכותו לבשר ודם".

7. אין הבדל אם רואה מלך או מלכה, ולכן אם רואה מלכה שיש בה את כל התנאים שיש בסעיף מספר 6, צריך לברך עליה "שנתן מכבודו למלך בשר ודם", ומכל מקום לא יסתכל בה דרך התבוננות אלא רק בראיה מועטת.

8. סומא שנמצא במקום ששם המלך עובר, והוא מרגיש שבאותה שעה שהמלך עובר שם מחמת הרעש והכבוד שעושים שם כל מי שנמצא, יכול לברך על המלך "שנתן מכבודו לבשר ודם", ואם אינו מרגיש כלל שהמלך עובר אלא רק שמע מאחרים על כך שהמלך עובר, אינו רשאי לברך "שנתן מכבודו לבשר ודם", וכל הדין הזה הוא דווקא אם היה רואה כשנולד ונהיה סומא במשך הזמן בחייו, אבל אם נולד סומא הנכון יותר שלא יברך "שנתן מכבודו לבשר ודם" אפילו אם מרגיש ושומע שהמלך עובר שם באותה שעה.

9. מי שנמצא באותו מקום ששם המלך עובר שם, ומרגיש בכבוד המלך ובתפארתו של המלך, מחמת הכבוד שעושים שם כל מי שבא לראותו, אלא שאינו יכול לראות את המלך מחמת שמוקף בשרים ובמאבטחים, או מחמת שיש יותר מדי אנשים, יכול לברך "שנתן מכבודו לבשר ודם", אולם אם רואה את הספינה או המכונית ששם המלך נמצא, או שרואה את ארמון המלוכה שהמלך נמצא בתוכו, אינו רשאי לברך "שנתן מכבודו לבשר ודם" בשם ומלכות, אלא יאמר את הברכה ללא שם ומלכות.