ברכת הריח חלק ב

מאת: 
קטגוריה: הלכות ברכות
ת. פרסום: 26 מאי 2015
הגדרת דבר שברכתו עצי בשמים ועשבי בשמים, ומה הדין שיש לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים על מה יקדים לברך.
1. כל אילן שגזעו קשה והעלים של העץ יוצאים מגזע העץ ולא מהשורש באדמה, וגזע העץ מתקיים משנה לשנה, צריך לברך על אילן כזה שנותן ריח טוב "בורא עצי בשמים", אולם אם אין הגזע מתקיים משנה לשנה וצריך לזורעו כל שנה (ואין הבדל אם הגזע קשה או רך), או שאין לו גזע אלא העלים של העץ יוצאים מן השורש, בכל אלו צריך לברך אל אילן זה שיש לו ריח טוב "בורא עשבי בשמים", ואם הגזע רך כמו ירק אבל מתקיים משנה לשנה והעלים יוצאים מגזע העץ ולא מהשורש, או שהגזע קשה כמו עץ אבל אין בו סימני אילן כמו לענין ברכות הנהנין ולכן ברכתו היא "בורא פרי האדמה" (וכגון שהשורש קשה ואין צריך לזורעו כל שנה מחדש) כיוון שיש באילנות כאלו מחלוקת ראשונים מה לברך האם "עצי בשמים" או "עשבי בשמים" לכן צריך לברך על אילנות כאלו "בורא מיני בשמים".

2. אם ברך "בורא עשבי בשמים" על דבר שברכתו "בורא עצי בשמים" לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך, אולם אם העץ רך מאוד כמו עשב והוא מתקיים כמה שנים בדיעבד אם ברך עליו "בורא עשבי בשמים" במקום "בורא עצי בשמים" יצא ידי חובה, ואם ברך "בורא עצי בשמים" על דבר שברכתו "בורא עשבי בשמים" לא יצא ידי וחובה וצריך לחזור ולברך.

3. ריח שיש בו ספק מה לברכו או ברכת "בורא עצי בשמים" או ברכת "בורא עשבי בשמים" ומחמת כן צריך לברך עליו "בורא מיני בשמים", בדיעבד אם ברך עליו "בורא עצי בשמים" או ברך "בורא עשבי בשמים" יצא ידי חובה ואין צריך לחזור ולברך.

4. פרי שברכתו "הנותן ריח טוב בפירות" וטעה וברך עליו "ברוא עצי בשמים" יצא ידי חובה ואין צריך לחזור ולברך.

5. כבר כתבנו במאמר הקודם שפרי שיש בו ריח טוב שאינו ראוי לאכילה בפני עצמו אלא רק על ידי שמערבים בו סוכר או שאר תבלינים וכיוצא בזה מברכים על פירות אלו "ברוך אתה ה' וכו' הנותן ריח טוב בפירות", וכן שמברכים על פירות הדר ברכת "הנותן ריח טוב בפירות", וזה דווקא שלוקח את הפרי כדי להריח בו אז מברך "הנותן ריח טוב בפירות", או כשלוקח את הפרי כדי לאכול את הפרי וגם כדי להריח בו אז גם מברך "הנותן ריח טוב בפירות", אבל אם לוקח את הפרי רק כדי לאוכלו ואין לו כוונה כדי להריחו ורק ממילא שבא לאוכלו נהנה גם מהריח הטוב שיש בהם אין לברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות", ומכל מקום כיוון שיש אומרים שאם לוקח את הפרי וכוונתו גם לאכול ממנו וגם כדי להריחו אין לברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות" (ולפי שיטתם מברכים הנותן ריח טוב בפירות רק כאשר לוקחו על מנת להריחו), לכן ממדת חסידות שיקח את הפרי רק כדי להריחו בלבד ולאחר מכן אם רוצה לקחת את הפרי ולברך עליו ברכת הנהנין מותר לו לעשות כן (וכל זה ממדת חסידות לצאת ידי חובה של כל הדעות, אולם מעיקר הדין אם לוקח את הפרי גם כדי לאכלו וגם כדי להריחו מברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות), וכאשר רוצה לאכלו וגם להריחו תחילה יברך על הפרי ברכת הריח ויריח ממנו ורק אחר כך יברך עליו ברכת הנהנין ויאכל מן הפרי, מכיוון שברכת הריח נהנה ממנו קודם שאכלו שתכף שבא לאכלו הוא כבר מריחו לכן יברך עליו קודם ברכת הריח ורק אחר כך יאכל ממנו ויברך עליו ברכת הנהנין.    

6. אם היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים, מעיקר הדין יקדים לברך קודם או ברכת "עצי בשמים" או ברכת "עשבי בשמים", ומכל מקום טוב להחמיר לברך קודם על "עצי בשמים", ואם עשבי בשמים יותר חביב בעיניו יותר מעצי בשמים יקדים איזה שירצה, ורק אחר שברך עצי
בשמים וברכת עשבי בשמים יברך ברכת מיני בשמים, ואם בדיעבד הקדים וברך "מיני בשמים" לפני שברך "עצי בשמים" או "עשבי בשמים" צריך לברך ברכת "עצי בשמים" וברכת "עשבי בשמים" ואין ברכת "מיני בשמים" פוטרתם, אולם אם כשברך ברכת "מיני בשמים" נתכוון בפירוש לפטור גם את עצי בשמים וגם את עשבי בשמים אינו יכול לברך אחר כך על עצי בשמים ועשבי בשמים, מכיוון שעצי בשמים עשבי בשמים נפטרו כבר בברכתו שברך מיני בשמים שהרי התכוון לפוטרם ולכן לא יברך עצי בשמים ועשבי בשמים.

7. אם היו לפניו ברכת עצי בשמים וברכת עשבי בשמים וגם פרי הראוי לאכילה שיש בו ריח טוב שברכתו הנותן ריח טוב בפירות, יקדים לברך ברכת "עצי בשמים" או ברכת "עשבי בשמים" קודם ברכת "הנותן ריח טוב בפירות".

8. אם היו עצי בשמים ועשבי בשמים מעורבים, ואי אפשר להפרידם זה מזה מברך על זה "בורא מיני בשמים".