כותב:
גם זו סגולה לפרנסה, שמירת העיניים - מי ששומר את עיניו מובטח לו שיזכה לפרנסה בשפע רב.
היתה זו שעת ערב שגרתית, כשצילצל הטלפון בביתו של ר' בנימין פ. בירושלים. הוא הביט במסך בעיניים מופתעות, המספר שהוצג היה מספר מחו"ל, והוא לא מכיר אף אחד שנמצא שם עכשיו. כשענה, הופתע לשמוע כי המתקשר משוחח באנגלית, ומדובר בעורך דין ממנהטן הרחוקה. באין אומר ודברים, בישר עורך הדין כי דוד של אביו נפטר ערירי, והוריש לו חלק ניכר מרכושו...
ברגע הראשון נתקף הלם. עד עתה היה יהודי שחי בפרנסה דחוקה, מעולם לא דמיין להיות בעל רכוש כה רב. אחרי רגע התאושש, ובאנגלית הרצוצה שבפיו החל לשוחח עם עורך הדין על הפרוצדורה הכרוכה בהעברת הכסף. כשסיים את השיחה נתן דרור להתרגשותו, דמעות אושר עלו בעיניו, והוא שיתף את רעייתו בבשורה הטובה, תוך שהוא מבקש לשמור את הדבר בסוד מחשש לעינא בישא.

בימים הבאים, גיבש את המסמכים הנדרשים, תעודות לידה מקוריות, ועדויות ממוסמכות שונות, שהפכו לקלסר עב כרס, עמו יצא לארה"ב, כדי להשלים את ההליך. אחרי כמה שבועות, במהלכם טס לחו"ל כמה פעמים לטפל בנושא, קיבל את הטלפון הרשמי מהבנק: 'היום הועברו לחשבונך 4,618,000 דולר', דיווחה הפקידה בלקוניות, 'תרצה לקבוע פגישה עם מנהל ההשקעות שלנו? אנו יכולים גם לבוא אליך!' - הציעה שירות לו זכאים רק אילי הון...
את השבועות שאחר כך, הקדיש לבירורים אחרי השקעות מניבות. למד על נדל"ן, עשה היכרות עם עולם המניות, ולא נחה דעתו עד שקפץ לבורסה לניירות ערך. בתווך נפגש עם סוכנים שונים של חברות השקעה מקומיות וזרות, שוקל את דרכו בהתאם לסכום העתק הניצב לרשותו. די מהר קלט יפה את עולם העסקים, והחל לטוס בין יבשות העולם, מחלק את הונו בהשקעות שונות, במטרה להניב רווחים גבוהים ככל האפשר...

אלא שהרווחים האמורים - התעכבו והתעכבו. במקום אחד צצו קשיים, במקום אחר התברר שמדובר בנוכל שלקח את הכסף ונמלט, ובארץ שלישית - הוכבד במפתיע נטל המס על השקעותיו. כך או כך, בחלוף תקופה לא ארוכה, החלה להכות בו ההכרה כי הכסף מתנדף לו מבין האצבעות, ההשקעות נכשלות בזו אחר זו, ועוד רגע - הוא יורד מנכסיו.
כשביקש הלוואה מהבנק עוד טרם נודעו הקשיים בהשקעותיו, שמח הבנק למשכן חלק ניכר מרכושו ולהלוות לו סכום עתק, אותו שב והשקיע בנסיון למזער את הנזקים. עד מהרה התברר כי גם המאמץ הזה נועד לשווא, גם הסכום שלווה טבע במצולות הפסדיו, נכסים נוספים ירדו לטמיון...
בעדותו, מציין האיש כי כלפי חוץ המשיך לנהוג כרגיל, כדי להסתיר את התעשרותו הפתאומית ולמנוע עין הרע. אף את התרומות הנאות שהעביר לצדקה נתן בצניעות ובסתר, כדי לזכות בסגולות המצוה אך בלי לפרסם את הדבר. למרות זאת ולמרות עוד סגולות שביצע - עדיין לא ניכר שום שיפור בעסקיו, העניינים הידרדרו במהירות...
כעבור תקופה לא קצרה, גילה כי הפך שוב לעני וחסר כל, בעל חוב בקנה מידה אדיר. נכון, נותרו לו אי אלו נכסים לא ממומשים בפינות נידחות בגלובוס, אך לכל אחד יש בעיה כזו או אחרת, אף אחד אינו יכול למלא את החלל העצום שנפער ברכושו. ביתו נמכר, נכסיו הוצעו במכרז, הוא הפך לעני ואביון, פושט רגל וגם פושט יד...

במסעו האחרון לאמריקה, בנסיון להציל משהו מנכסיו האובדים, נכנס לבית כנסת קטן וצדדי לתפילת מנחה, ושם נתקל בעלון שבת מצהיב מיושן. הוא הרים את הדף ועיין בו שעה קלה, ולפתע צד את עיניו ציטוט מספר, בו נאמר כהאי לישנא: 'יכול אדם להיוולד במזל של עשירות ואף להיות עשיר, אך אם לא ישמור את עיניו ולא יתנהג בקדושה - עתיד הוא לאבד את נכסיו ולהפוך לעני ואביון!'
המילים צמררו אותו, נשימתו נעתקה. העובר עליו היה כתוב כאן, שחור על גבי לבן. בעיני דמיונו גלגל את השנה האחרונה לאחור, כיצד הפך מאדם שמור וזהיר בקדושת עיניו, לאדם שעיניו משוטטות בלי הבחנה, נותן להן דרור להביט להיכן שהיצר מוביל... איך במהלך המסעות חובקי העולם איבד את שמירת העיניים שכה היה זהיר בה, איך קדושתו וטהרתו נפגמו עד אין קץ...
עיניו החלו להזיל דמעות, כשהבין מה עולל לעצמו. 'לאדם שנוהג כפי שנהגתי' - הטיח בעצמו, 'כתוב מפורשות מה יקרה: יאבד את נכסיו ויהפוך לעני. נו, מה חשבת' - שב ונזף בעצמו בכאב, 'שתסתכל היכן שתרצה, תביט בכל מקום, ונכסיך יישארו ברשותך?! וכי אין דין ואין דיין?! אם העיניים רואות, אם אין להן שמירה, אם אבטחתם נפגמת - הלכו הנכסים, הופסד העושר, נגמרו ההשקעות וטבעו כל החלומות על העושר הגרנדיוזי!'
בפינת בית הכנסת הקטן, עמד אז שפוף ובוכה, ממולל את העלון הבלה באצבעותיו ומהרהר בחרטה על התקופה שחלפה. הוא לא הניח לעצמו להישבר ולא אבה להתייאש, ועל אתר התחזק וקיבל על עצמו בקבלה חזקה ועוצמתית החלטות קשות לביצוע, שתכליתן לשמור את עיניו מכל משמר ולהתחיל להקפיד על קדושת מבטו. מעתה יגן על עיניו בכל מחיר שבעולם, ישמור על קדושת העיניים!

הוא יצא את בית הכנסת, וחש אדם חדש. לבו התכבס, עיניו שמורות - מעתה ועד עולם, נשמתו מאושרת. העבר אין, העתיד עדיין: 'מעכשיו אני שומר על העיניים, בכל מחיר ובכל תנאי' - הרהר באושר ובסיפוק. 'דבר אחד כבר הרווחתי מכל הפסדיי - שהתחלתי לשמור את עיניי' - אמר לעצמו.
ואז, באופן מפתיע לחלוטין, התרחשה התפתחות איזורית מפתיעה, בדיוק בסביבת אותו נכס שכוח ומופסד. הוא מכר אותו בהון עתק, ואת הכסף שהרוויח שב והשקיע בנכסים אחרים. ההצלחה האירה לו פנים, אחרי תקופה שב והתעשר כמקדם!
את מכתבו, בו הוא מעיד על סיפורו האישי וכפי ששלחו אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א המעיד על הסיפור, הוא מסכם בהתרגשות אין קץ, כמה זכה באושר רוחני ובעושר גשמי כפול ומכופל כפי שלא צפה מעולם, רק בגלל שלא הניח לעיניו לצפות היכן שרצו, רק בגלל ששמר על ראייתו.
ואכן, עוצמת השפעת שמירת העיניים על פתיחת שערי הפרנסה, מבוארת בדברי חז"ל המפורשים במסכת יומא ע"ד, שם מבואר ששערי הפרנסה נפתחים במידה מדוייקת, מדודה ומותאמת לפתיחת העיניים. ככל שיהודי סוגר את שערי עיניו, עוצם אותן מראות ברע, מאבטח אותן מכל מראה אסור - כך נפתחים בפניו שערי שפע ופרנסה!

העולם של היום התרגל לקביעה, שקידמה טכנולוגית ופתיחת אופקים הכוללות גם ירידה בשמירת העיניים - הן הכלי היעיל לשיפור העבודה, לייעול הפרנסה, להבטחת ההצלחה. מתברר, שמבחינה טכנית זה יתכן, אך הברכה תלויה בשמירת העיניים, וכל התקדמות או שיפור יש לבחון שלא יפגעו חלילה בשמירת העיניים, כדי שתשרה הברכה ותשתפר הפרנסה!
הבה נשמור את העיניים, נעצום אותן בקפידה. נקפיד לפותחן רק במידה הראויה, הנדרשת, הקדושה. כך נזכה ששערי השפע והעושר, הסייעתא דשמיא והאושר ייפתחו בפנינו, להוריק עלינו שפע ברכה עד בלי די!

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב אשר קובלסקי