פרשת שמות

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 03 ינואר 2018
רק על ידי יראת שמים זוכים לחיי עולם הבא ולעבור את הפרוזדור בעולם הזה בשלום.
חומש שמות מתחיל בירידת בני ישראל למצרים, התורה מדגישה שירידה זו היתה עם יעקב אבינו. ויש להתבונן מדוע היה חשוב לציין את ירידת בני ישראל למצרים "את יעקב", האם יש לזה משמעות להמשך הדברים.
בהמשך הדברים התורה מספרת על המילדות העבריות שעמדו בעוז ובגבורה נפשית מול גזרותיו של פרעה, ולא צייתו אליהם, כמו"ש "ותיראן המלידות את האלוקים". ובשכר זאת קבלו "ויעש להם בתים", ומפרשים רבותינו (גמ' סוטה יא ע"ב) בתי כהונה ובתי לויה- מיוכבד, אהרן ומשה. ובתי מלכות – ממרים, דוד. שהיה מבני בניה של מרים. וכאן נשאלת השאלה מניין למילדות הכח והעוז לעמוד מול ציווי של פרעה שהיה המלך של מצרים, ובפרט שהציווי היה אליהם באופן אישי.

בספר 'חקרי לב' מבאר הדברים בהקדים הגמ' (בבא בתרא קכ) אומרת שיוכבד נולדה בין החומות כשירדו בני ישראל למצרים. ביאור הדברים נראה: שחז"ל באו ללמדנו כאן שיוכבד גדלה בחיקו של יעקב אבינו בי"ז שנותיו האחרונות במצרים. יעקב אבינו בחיר האבות שצורתו הקדושה חקוקה בכסא הכבוד, הוא שראה את מעלתה והעמידה על יסוד נאמן של יראת ה' טהורה.

וכמה מעניינת ההשוואה גם 'יוסף' גדל על ברכי יעקב בדיוק י"ז שנה, ובכוח יראת ה' שספג ממנו לא נמשך אחר פיתויי אשת פוטיפר, וכמו שאמרו רבותינו (גמ' סוטה לו) שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו וברח. וכמותו נאמר ביוכבד שלא נתפתתה אחר פרעה שתבעה גם לדבר עבירה כמבואר בגמ' (סוטה יא). הנה כי כן יוסף ויוכבד גדלו על ברכי יעקב שבע עשרה שנה, והכתוב מעיד על היותם יראי אלקים, על יוסף נכתב בתורה "את האלקים אני ירא", וביוכבד נאמר "ותיראן המילדת את האלקים" [וכתב בעל הטורים "המילדת" בגימ' יוכבד בת לוי].
מעתה מבוארים הדברים מדוע התורה מדגישה שירידת ישראל למצרים היתה עם יעקב אבינו, כדי לבאר לנו איך היה להם את הכח לעמוד בכל הניסיונות הגדולים, זהו מכח חינוכו של יעקב אבינו שחינכם ליראת שמים אמיתית, וזה נתן בהם את הכח לעמוד מול גזרותיו של פרעה בכל תוקף.

בזה נמצא קשר בין תחילת חומש שמות לתחילת חומש בראשית. בולט ביותר מקומן של שתי נשים "חוה" בחומש בראשית, ו"שפרה" היא יוכבד בחומש שמות. מה שעשו אותן שתי נשים השפיע על כל תולדות העולם. חוה נמשכה אחר פיתוי הנחש ובכך הביאה קללה עד סוף כל הדורות. ואילו יוכבד לא נכנעה לגזירת פרעה שהוא דוגמת הנחש שבגן עדן (כמו"ש רבנו בחיי לשמות ז י), ובכך הביאה ברכה לעולם עד סוף כל הדורות. במסירות נפש החייתה את הילדים הרבתה את עם ישראל, ובזה הביאה חיים ותקווה חדשה לעולם. היינו מה שלא עלה יפה ב'בראשית' משום שבני חוה השחיתו דרכם שוב ושוב עד שה' אבדם במבול ובדור הפלגה. זוכה להצלחה ב'שמות' בנה של יוכבד מנהיג את ישראל לקבל תורה ולהיות עם נאמן לה'.

מה שהיה חסר לחוה שבגללו התפתתה ודרדרה את העולם לחטא ולמוות, זוהי ה'יראת שמים'. ומבואר בגמ' (שבת לא) שהיראת שמים היא העיקר. וכך אמרו: בשעה שמכניסים את האדם לדין, שואלים אותו נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? ציפתה לישועה? הנה כל המעלות הללו תלויות בעניין אחד ויחיד, אם יראת ה' היא אוצרו' זוכה בדין, ואם לא, אז למרות כל המעלות שיש לו הפסיד. והיראת שמים היא שסייעה ליוכבד לעמוד בניסיון, בזכות יראה זו אומר המדרש (שמו"ר א טז) יצא מיוכבד בן שהעמיד על מכונו את העולם המתחדש.