תפילה בציבור

מאת: 
קטגוריה: מבט לחיים
ת. פרסום: 15 מרס 2018
מה יש לנו היום במקום הקרבנות, כיצד אנו יכולים להתקרב לבורא עולם ללא בית מקדש...
שעת צהרים מוקדמת, ברחוב ראב"ד בבני ברק. בבית ראש ישיבת פוניבז', הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, שוררת דאגה רבה, לנוכח מצבו הבריאותי. ראש הישיבה חלש מאוד, חסר כוחות לחלוטין. אך פתאום התחזק בכוחות לא לו, וקבע: 'עליי לעלות לתפילת מנחה בישיבה, להתפלל מנחה בציבור!'
מקורביו ניסו להניאו, דיברו על לבו שהוא חלש מדי, חולה, פטור מתפילה בציבור. אך הרב שך לא נענה להם, והתחזק במאמציו להתפלל מנחה בציבור. כה חלוש היה, עד שכוחותיו לא עמדו להמתין לשמוע חזרת הש"ץ, ומיד לאחר תפילת 'שמונה עשרה' בלחש שב לביתו...
מקורביו מיהרו לדרוש בשלומו, והנה הם מוצאים אותו שרוי בשמחה מיוחדת ובהתרוממות רוח. 'לשמחה מה זו עושה?' – המה ראו כן תמהו, והרב שך השיבם בפשטות: 'לפני התפילה נשאלתי שאלה, ולא ידעתי מה להשיב. ואילו עתה, לאחר שהתאמצתי לעלות לישיבה ולהתפלל בציבור - פקח השם את עיניי, ומצאתי מענה לשאלה...'
לפעמים, בעת לחץ, מצוקה, דאגה או מתח, אנשים עלולים לוותר על תפילה בציבור. אך ההיפך המוחלט הוא הנכון: תפילה בציבור מיישבת את המשברים, פותרת את הבעיות. הבה נתחזק בתפילה בציבור בכל עת, ונזכה שה' יאיר את דרכנו תמיד!

בהתרגשות ובשמחה, בהתרעננות אביבית קסומה ונעימה, אנו פותחים בשבת זו בספר 'ויקרא', הוא הספר העוסק בקרבנות שהוקרבו בבית המקדש. עצם הזכרת המושג 'קרבנות' מעורר בקרב כולנו רגש עז של געגוע, זכרון למשהו שאמנם לא ראינו אך אנו מתרפקים עליו וכמהים לראותו, מצפים לו בכל יום שיבוא.
שעת בוקר מוקדמת מאוד בירושלים – עיר שהיא תל תלפיות לכל באי עולם. טל רענן ולח שירד בלילה מעניק הילת זוהר קסומה ליקום כולו, ממשלת הכוכבים מפנה את מקומה לקרני שמש ראשונות העולות מן האופק, העולם ברובו נם עדיין שנת לילה רגועה ושליווה, אך במקום אחד כבר מתנהלת העבודה בקדחתנות.
בית המקדש. המקום בו כל יהודי עצר את נשימתו, התחבר והתרפק באהבה על אביו שבשמים. כהנים לבושים בגדי כהונה מגוהצים ונקיים השכימו קום עוד לפני עלות השחר, מגרילים ביניהם את התפקידים רבי המעלה. מי יפנה את הדשן, מי יעלה עצים על המזבח, מי יזכה להקטיר קטורת, בנחלתו של מי תיפול הזכות להקריב את קרבן התמיד...
אך הנצה החמה, והכהן ניגש למלאכת הקודש. כבש בן שנתו מובל אחר כבוד, הכהן ניגש אליו ברטט ובהתרגשות, בגיל וברעדה. הכבש מועלה על גבי המזבח, בשרו מוקטר, עשנו עולה בקו ישר בואכה שערי שמים, ריח ניחוח לה'... ניחוח ההקרבה מתפשט בחלל כולו, ומהווה שכבת הגנה – כמו אטמוספירת ביטחון, על העולם כולו, מפני כל צרה וצוקה.
ומפני חטאינו גלינו מארצנו... ואין אנחנו יכולים להקריב אשי חובתנו. חז"ל גילו לנו כי מיום שחרב בית המקדש הצרות הולכות ומתגברות, אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו. כל לב זועק למה, למה מדי יום יש אסונות, למה מחלקות בתי החולים מתמלאות, למה כל כך הרבה אנשים סובלים מעוני ומחסור, למה העולם מלא במצוקות המתחדשות מדי יום?!

את התעלומה הזו פותר הגאון מוילנא זצ"ל, וחושף תגלית מהדהדת: כל עוד בית המקדש היה קיים, העולם נהנה משכבת ביטחון, 'כיפת ברזל'. גזירות רעות באו על העולם, אבל פעמיים ביממה הועלה קרבן התמיד, ויירט את הצרות, הגזירות, והמצוקות הקשות. אך מאז בית המקדש חרב ועבודת קרבן התמיד נתבטלה, נותרנו חשופים לכל פגע, לכל צרה, לכל גזירה קשה...
ואין לנו הגנה אלא התפילה, שהיא במקום הקרבנות. אמנם אנו יתומים מבית המקדש, אך לצידנו עומד תחליף חשוב ומועיל, הוא התפילה. זו ההגנה שלנו מפני הגזירות שבכל יום, זו 'כיפת הברזל' המגינה עלינו כיום שלא ניפגע מהצרות ומהמפגעים המתחדשים. זה מה שמגן עלינו!
וכמו שבזמן בית המקדש היו קרבנות יחיד שהגנו על המקריב בלבד, וקרבנות ציבור כקרבן התמיד שהגנו על העולם כולו, כך גם בזמננו: יכול אדם לעמוד בתפילה לבדו, להתחנן, לשפוך את לבו, ובוודאי ה' מקבל כל תפילה. אך תפילת הציבור היא לא רק חובה הלכתית, אלא גם שכבת הגנה כללית על העולם כולו, שותפות בקיום העם היהודי ובהצלתו בכל יום ויום!
התפילה בציבור היא שותפות מרגשת במקהלה נפלאה של יהודים מכל גווני הקשת הנעמדים 3 פעמים ביום, זונחים את עיסוקיהם, דאגותיהם וצרותיהם האישיות, ומייחדים את לבבם לאבא שבשמים. התפילה בציבור היא רגע מכונן בו כל יהודי זוכה לפרוש את 'כיפת הברזל' האלוקית על עוד חלק מהעולם, על עוד בית, על עוד משפחה, על עוד יהודי...

כשאנו שותפים לתפילת הציבור, לעולם לא נדע כמה צרות, עוגמות נפש, דאגות מיותרות, מחלות קשות ושאר רעות המתחדשות בעולם, חסכנו מאיתנו. לעולם לא נדע כמה שפע השפענו לעולם, כמה יהודים זכו בחיים חדשים, הבריאו ממחלות קשות, התעטרו במלוא חופניים נחת, זכו לאושר בחייהם ועושר בפרנסתם. הכל בזכות תפילת הציבור, הצינור הרחב והעוצמתי שמוריד ים של שפע לעולם, שכולנו שותפים בו!
הבה נתחזק בתפילת הציבור, מתוך הבנה שזה ערך חשוב, משפיע, דרמטי. נכונן את סדר יומנו באופן שנוכל להתפלל את שלוש התפילות בציבור, נתארגן מראש בזמני שגרה כמו בזמני שמחה או לחץ בעבודה וכל כיוצא באלה - שלא להחמיץ חלילה את תפילת הציבור. ככל שנחזק את תפילת הציבור, גם אם זה כרוך במאמץ, בטרחה או בזמן רב – כך נזכה להשפיע לעולם הזה עוד ועוד שפע ואושר, הצלחה, ברכה, שמחות עד בלי די!