השגחה פרטית

מאת: 
קטגוריה: מבט לחיים
ת. פרסום: 13 נובמבר 2017
גם אנחנו יכולים להאמין שאם אחרנו את האוטובוס או נפל לנו חפץ ונשבר זה לטובתנו ובהשגחה פרטית מעם הבורא.
ההחלטה של משפחת וייס לעבור לגור בעיר צפת היתה לא קלה, וזאת בלשון המעטה. היה זה אילוץ מיוחד, בעקבותיו הוכרחה המשפחה לעקור ממרכז הארץ אל הצפון הרחוק. מה שהקשה עוד יותר על המעבר, היה כי במקום מגוריה במרכז – היתה לגברת וייס עבודה מסודרת כגננת מבוקשת ובעלת נסיון, ואילו בצפת הרחוקה – כל הבירורים והמאמצים לא הניבו מקור פרנסה עבורה, ומי יודע איך תשיג עבודה כלבבה...
והנה, להפתעתם המרובה, כמה ימים אחרי המעבר נקשה שכנה על הדלת, והציעה לאם לעבוד כ...גננת! האם התרגשה מהמחווה אך עוד יותר מזאת – היתה מופתעת והמומה. 'איך את יודעת שאני גננת במקצועי? מי סיפר לך שאני מחוסרת עבודה? איך עלה בדעתך להציע לי את הרעיון?' – ירתה את שאלותיה בבלבול מוחלט.

השכנה חייכה וסיפרה: 'לפני כמה ימים, בעת שהמובילים העלו את הקרטונים שלכם לביתכם, נקרע קרטון אחד. המוביל התעצבן, היה עליו להביא דבק מהמשאית, ובינתיים – הבחנתי כי מתוך הקרטון שנקרע נפל קלסר אחד, עליו נכתב באותיות גדולות 'גננות – חגים'. מכאן הסקתי כי את גננת, ומהקלסר עב הכרס למדתי כי את גננת משקיעה ומסורה, מסודרת ומקצועית...
וכך, קרטון שנקרע ב'טעות' של המוביל, 'בדיוק' הקלסר הזה שנפל, 'בדיוק' השכנה הזו שעברה 'בדיוק' ברגע הזה, הפכו למקור הפרנסה של גברת וייס. מאז ועד היום – כפי שהיא מספרת באוזנינו, היא עובדת באותה עבודת גננות ומצליחה מאוד בס"ד, והכל בזכות קרטון שנקרע ברגע הנכון והקלסר הנכון שנפל ממנו בזמן הנכון...
וללמדנו בא: קרטון שנקרע – עלול לעקור אנחה. קלסר שנופל – זה קצת מעצבן... אבל יש מנהיג לבירה, יש בורא לעולם. יש סיבה למה זה כך, שום דבר לא קורה מעצמו. הנה כי כן – קריעת הקרטון ברגע הזה, בצורה הזו, והקלסר הזה שנפל – הביאו למשפחה שלימה את מטה לחמה לשנים ארוכות!

במסגרת מסכת חיינו בין כתלי העולם הזה, רוחשת פעילות עניפה ומגוונת. אנו פועלים ועושים כל מיני דברים, אנשים מסביבנו פועלים ועושים, הבריאה כולה מתפקדת כסדרה. מה שמפתיע הוא, כשדברים קורים באופן לא צפוי או כאילו מעצמם, מקרים שונים מצטרפים יחדיו, ורק במבט לאחור על המתרחש - אנו מגלים כי פרט ועוד פרט לא היו צירוף מקרים, אלא תוכנית סדורה ומסודרת, המובילה ליעד מוגדר מראש שלא ציפינו לו!
כי כבני אדם, כח הראיה שלנו מוגבל. הוא אינו צופה הרבה מדי לעבר, בוודאי שלא יכול לחזות את העתיד. איננו יכולים  לקחת בחשבון אלו נסיבות עלולות להוביל למקומות אליהם איננו רוצים להגיע, ואלו פרטים דווקא הם שיובילו ליעדים שלנו.
אך בכל יום מחדש, בכל מקום ומקום, שוב ושוב אנשים מופתעים והמומים מהגילוי האלוקי. איך מסבב כל הסיבות מוביל מקרים שונים ומשונים, התפתחויות מוזרות ולא צפויות, אכזבות מפתיעות או הצלחות מרעישות, כשהכל חלק מתוכנית המובילה ליעד אלוקי מכוון ומסומן מראש, למטרה מוגדרת שבורא עולם בחכמתו כיוון את הדרך אליה.

עינינו נקרעות לא פעם בתדהמה, כאשר פלוני החמיץ אוטובוס, התאכזב נואשות, ואז גילה כי פגש בתחנה אדם שהוא מחפש כבר הרבה זמן. או כאשר מישהו מנסה לברר משהו, ובאורח אקראי ופלאי הוא מגיע למקום לא צפוי, פוגש שם את האדם הכי לא צפוי, ומקבל ממנו בדיוק את המידע בו הוא חפץ. לחילופין, אדם המצפה לישועה המבוששת מלבוא, ולפתע, באופן לא צפוי ואולי אפילו מוזר, הוא נתקל במידע שמחיש את ישועתו...
כל ה'מקרים' הללו מוכיחים, שהמילה מקרה בנויה מהמילים "רק מה'". שום דבר לא קורה מעצמו, יש מנהל לעולם, יש מנהיג לבירה. הוא מוביל את בני האדם, מכוון את דרכם לפעמים למקומות לא צפויים - אך מטרתו סדורה ומוגדרת מראש!
אין מקרה בעולם. כל מקרה, טעות, אכזבה או שיבוש, כל בחירה טובה כרעה וכל פעולה המתרחשת עלי אדמות - יש להם מטרה, יש להם תפקיד. בורא עולם מסובב את כל ברואי תבל למטרתם לתפקידם, משגיח בעין פקוחה על כל מעשיהם ורצונותיהם, תוכניותיהם ומאווייהם, ומדריך ומכוון אותם לפי התוכנית הסדורה שכיוון מראש.

פרשת חיי שרה חושפת תגלית זו במלוא עוצמתה. אליעזר עבד אברהם יוצא לחרן, לחפש אשה ליצחק. באופן אקראי לחלוטין, הוא פוגש על יד הבאר את הנערה הנכונה אותה הוא מחפש. באופן מפתיע, היא עונה לשאלות בדיוק כפי שהתפלל. באופן מיידי, הוא מגיע לביתה, מספר את המטרה שלשמה בא, וגם נענה בחיוב.
בסופו של דבר, אפילו רמאי שפל וערל כלבן הארמי שביקש לעקור את הכל, נושא עיניים ומודה כי 'מהשם יצא הדבר'. בורא עולם הוביל והוליך, הדריך והנהיג, הנחה וכיוון - למטרה היעודה כי אליעזר יוכל לקחת את רבקה לאשה עבור יצחק. בשלוש המילים הללו של לבן, טמון מסר עוצמתי וייחודי שהוא מעניק לבתו לפני פרידתה ממנו, ומסר לכולנו:
אדם יכול לחשוב שכל מה שמתרחש סביבו הוא צירוף מקרים. פעם הולך ככה ופעם אחרת, לפעמים מתרחשת התפתחות כזו ולפעמים אחרת. הכל קורה מעצמו, או באמצעות השליטה שלנו - בני האדם - על המתרחש. אך האמת הפוכה בתכלית:
הכל בכל מכל כל, כל מה שקורה בעולם, יש לו מטרה, מכוון ליעד מוגדר שקבע בורא עולם. אין הצלחות מפתיעות או כשלונות מאכזבים, אין טעויות נוראיות ולא זכיות יוצאות דופן. אין מושג של 'לא יודע איך נפלתי לתוך זה' וגם לא 'באופן מוזר התחלתי לעסוק בנושא פלוני'. בורא עולם האחד והיחיד, מנהיג את העולם וקובע את התוכניות, מסדר את החיילים על לוח השחמט העולמי וגם מוביל אותם בכל מהלך. הכל הכל נהיה בדברו, הוא המנהיג והוא המכוון!

ככל שאדם יודע כי כל הנעשה בעולם נעשה בהשגחה פרטית וכל המתרחש מונהג ומנוהל בצורה הטובה ביותר, כך הוא מצליח לחוש ולהרגיש ואף לראות בעיניים, שכל הפעולות והמעשים, המחשבות והדיבורים מופעלים מלמעלה. ואז - הוא לא חווה אכזבות ולא נפילות, הוא מבין שלא הכל תלוי בו, ולכן חייו שמחים ומאושרים, עליזים ומלאי סיפוק, כי הוא יודע שיש מנהיג לעולם שמכוון את הכל ברצונו, וכיוון שמה' יוצא הדבר - אז כל מה שקורה הוא לטובה ולברכה!

הבה ניקח את המסר הזה לתשומת ליבנו, לאותם מצבים בהם 'נקרעים לנו קרטונים'... כשדברים לא הולכים כפי שרצינו, כשמשהו בתוכניות שלנו מסתבך. הכל מנוהל ומושגח מלמעלה בעין פקוחה, בורא עולם עומד על גב כולנו ומכוון את דרכנו. כשנפנים זאת – ננהל את חיינו באושר ובשמחה, מתוך אמונה כי אבינו שבשמים מנהיג ומוביל אותנו ומכוון את דרכנו בצורה הטובה ביותר!