דקדוק בקריאת שמע

מאת: 
קטגוריה: הלכות תפילה
ת. פרסום: 16 ינואר 2018
באיזה אותיות יש להפריד בין הדבקים? האם מותר לקרוא קריאת שמע פעמים? ואם יש הבדל בין שקוראה מילה מילה או פסוק פסוק?
יש להיזהר בקריאת שמע להפסיק קצת בין תיבה לתיבה, כדי שלא יתערבבו המילים ביחד, ויכנסו מילה אחת בשניה וישמע כמילה אחת או כעירבוב של מילים, ואמרו בגמרא (ברכות דף טו' עמוד ב') "אמר רבי חמא כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גהנום, שנאמר (תהילים פרק סח' פסוק טו) "בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון", אל תיקרי בפרש עם שין שמלאית אלא תיקרי עם שין ימנית, ואל תיקרי בצלמון אלא בצלמות, והסביר הבית יוסף בשם המהר"י אבוהב שמאחר והוא מעורר את עצמו ומניח חום טבעו של הגוף לדקדק באותיות, בזכות זה מידה כנגד מידה מצננין לו חום אחר שהיינו החום בגהנום, וכן יש להפסיק בפרשה ראשונה בין תיבת "היום" לתיבת "על לבבך", כדי שלא ישמע שדווקא היום על לבבך ולא מחר על לבבך, וכן יש להפסיק בין תיבת "היום" לתיבת "לאהבה" כדי שלא ישמע שדווקא היום לאהבה ולא מחר לאהבה.
ועוד אמרו בגמרא שם שכתוב "ולמדתם" שיהיה לימודך תם, והיינו שיתן ריווח בכל מקום שהאות האחרונה של התיבה היא כמו האות הראשונה שבתיבה הבאה, כדי שלא יהיה נראה כאות אחת.

ולכן יש כמה מקומות שצריך להיזהר בהם:
1. יש להפסיק בין תיבת "נשבע" לתיבת "ה'", כדי שהאות "ע" תשמע כמו שצריך ולא תישמע כאות א' או כאות ה'.
2. יש להפסיק בין תיבת "וחרה" לתיבת "אף" כדי שלא ישמע וחרף.
3. צריך להיזהר להתיז את האות "ז" במילה "תזכרו", כדי שלא ישמע משמעות אחרת (כגון תשקרו או תשכרו או תסכרו שאלו מילים עם משמעות אחרת).
4. צריך להדגיש את האות "י" בתיבת "ישראל" כדי שלא ישמע כמו האות "א" וכן כדי שלא תבלע, וכן האות "י" בתיבת "והיו" כדי שלא ישמע כאילו אומר והאו.
5. יש להיזהר לתת רווח בין המילים "בכל לבבך", "על לבבך", "בכל לבבכם", "עשב בשדך", "ואבדתם מהרה", "על לבבכם", "הכנף פתיל", "אתכם מארץ".
6. יש לתת רווח בכל מקום שהאות האחרונה היא "מ" סופית והאות הראשונה שבתיבה הבאה היא "א", והיינו "ושמתם את", "וקשרתם אותם", "ולמדתם אותם", "אותם את", "וראיתם אותו", "וזכרתם את", "ועשיתם אותם", "ועשיתם את", כדי שלא ישמע "מת" או "מותם" או "מותו", וכן אפילו יש להיזהר שהאות האחרונה היא "מ" סופית והאות הראשונה שבתיבה הבאה היא האות "א", אפילו אם לא תהיה משמעות של מת או מותם, כגון "ועבדתם אלהים אחרים", "עיניכם אשר", "זונים אחריהם", "לאלהיכם אני", "אלהיכם אשר", "לאלהים אני", "אלהיכם אמת", וכן בכל תיבה שתחילתה באות "א" ואם לא יפריד בין התיבות לא תישמע האות "א" כגון "אשר אנכי", "מטר ארצכם", "ועצר את", "אשר ה'", "דברי אלה", "ויאמר ה'", "דבר אל", "מצוות ה'", "אשר אתם".
7. יש להיזהר בתיבות שמתחילות באות י' שלפעמים אם לא יפריד בין התיבות האות "י" תיבלע, כגון "פן יפתה" שיכול להישמע פניפתה כמילה אחת.
8. וכן יש לדקדק להפריד התיבות "הדברים האלה", "היום על", "וכתבתם על", "אתכם היום", "בניכם על".
9. יש להיזהר בקריאת שמע שלא יקרא אות שהיא רפויה בדגש או להיפך או שקוראים אותה דגושה והוא יקרא רפויה, וכן שלא יקרא את השוא נח כשוא נע, וכן להיפך שוא נע כשוא נח.

יש להיזהר בכל הדקדוקים לתת רווח בכל הדבקים גם בשעת התפילה ופסוקי דזמרה, וכן בשעה שקורא בתורה ובנביאים ובכתובים.   

אסור לומר פסוק "שמע ישראל" שתי פעמים בזה אחר זה, והאיסור הוא בין שכופל כל מילה פעמים בין שאומר את כל הפסוק ואחר כך חוזר ואומר שוב כל הפסוק, והטעם מפני שנראה שהוא מקבל על עצמו שתי רשויות חס ושלום, ויש להחמיר שלא לכפול הפסוקים או המילים בכל קריאת שמע, ולא רק בפסוק הראשון.

ואם קרא פסוק "שמע ישראל" ולא כיוון בפירוש המילים שהדין הוא שצריך לחזור ולומר שוב פסוק "שמע ישראל", הדין הוא שאם נמצא בציבור שחוזר לומר שוב פסוק "שמע ישראל" יאמרנו בלחש, ואם נמצא לבד יכול לאומרו בקול רם, וטוב שימתין כדי הילוך ארבע אמות (כשתי שניות) ורק אז יחזור ויאמר שוב פסוק "שמע ישראל", ואם כבר סיים פרשה ראשונה של קריאת שמע ונזכר שלא כיוון בפסוק הראשון, צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע מתחילה על הסדר, ואין צריך להמתין כדי לומר פסוק "שמע ישראל" כיוון שכבר קרא בטעות פרשה ראשונה אם כן עבר זמן ולא נראה כשתי רשויות, ומכל מקום אין להקל ולחזור ולומר פסוק ראשון אלא דווקא באופן זה שלא כיוון בפסוק הראשון, אבל אם רוצה לחזור על פסוק הראשון מחמת סיבה אחרת אינו רשאי לעשות כן אפילו שקורא בלחש ואפילו שקורא לבדו.

אם קורא קריאת שמע שעל המיטה רשאי לקרוא כל הפרשה ולחזור ולקרותה כמה פעמים, וכולו לומר כל פעם מפסוק ראשון, משום שקריאת שמע שעל המיטה נועדה לשם שמירה מן המזיקין וכן כדי שישן מתוך דברי תורה, אולם ללא קריאת שמע שעל המיטה אין לקרות קריאת שמע אפילו שקורא כל הפרשה וחוזר וקורא כל הפרשה, אול םאם קורא את כל שלושת הפרשיות של קריאת שמע כמה פעמים בזה אחר זה, יכול לעשות כן אפילו שלא קורא קריאת שמע על המיטה, אלא שקורא סתם בעלמא.

כאשר קורא שתים מקרא ואחד תרגום, יכול לקרוא את פסוק "שמע ישראל" שתי פעמים בזה אחר זה.

מנהג עם ישראל לומר בתפילת נעילה ביות הכיפורים "ה' הוא האלוהים" שבע פעמים, ואין בזה מיחזי כשתי רשויות, מפני שכוונתם לשבח את ה' יתברך שהוא למעלה משבעה רקיעים, וכן נוהגים לכפול ולומר "ה' הוא האלוהים" בסליחות ובעשרת ימי תשובה.

בספר אהל מועד כתב שמי שאומר אמן אמן שתי פעמים זה כאילו אומר שמע שמע, ובבית יוסף כתב להעיר עליו, ולהלכה נכון להחמיר שלא לומר "אמן" "אמן" שתי פעמים בזה אחר זה, ואם אומר "אמן ואמן" (עם האות ו') יש להקל, ולכן אם נזדמן לו לענות אמן על שני דברים כגון ששמע שתי ברכות משתי בני אדם הנכון שיאמר "אמן ואמן" (עם האות ו'), וכן יש להקל לענות אמן שתי פעמים שזה אחר תפילה ובקשה, מפני שכל האיסור הוא שמשמעותה של ה"אמן" זה אמת וקיים, אולם אם המשמעות של ה"אמן" היא כן יהיה רצון שיתקיים , מותר לענות אמן אמן שתי פעמים ואינו נראה כשתי רשויות, וכן אם יש שני משמעויות לאמירת ה"אמן" כגון בברכת "רפאנו", שמצד אחד מבקש שה' יתברך שירפא את החולים ומצד שני משבח ומאמין שה' יתברך מרפא חולים, רשאי לענות אמן שתי פעמים שבראשון הוא מכוון שכן אמת הדבר שה' יתברך מרפא חולים, ובאמן השני מכוון שכן יהי רצון שיתרפאו החולים.

ובברכת לבנה מנהג הספרדים לומר "אמן" שלוש פעמים, לכך יאמרו כל הקהל ביחד או שיפסיק מעט בין אמן לאמן.