דיני קריאת שמע

מאת: 
קטגוריה: הלכות תפילה
ת. פרסום: 03 ינואר 2018
דיני קריאת שמע למצולמים אין קשר לכתבה
מה עדיף לומר "אל מלך נאמן" או "ה' אלהיכם אמת"? מדוע אומרים פסוק "וחרה וכו" בלחש? ומי שקרא קריאת שמע בלבו האם יצא ידי חובה?
אמרו חז"ל במדרש, פתח רבי יהודה ואמר "רפאות תהי לשרך" (משלי פרק ג' פסוק ח'), התורה היא רפואה לגוף ולעצמות בעולם הזה ובעולם הבא, דאמר רבי נהוראי בשם רבי נחמיה בקריאת שמע יש רמ"ח תיבות, כמנין איבריו של האדם, והקורא קריאת שמע כתיקונה כל אבר ואבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בו, וזהו שאמר "רפאות תהי לשרך", והרי בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות, לכך התקינו שהשליח ציבור חוזר ואמר שלוש תיבות אחרונות "ה' אלהיכם אמת", כדי להשלים לרמ"ח תיבות, וכל האומר קריאת שמע באופן הזה בידוע שאינו ניזוק כל אותו היום.

1. כאשר השליח ציבור מסיים קריאת שמע יאמר תיבת "אמת", דהיינו שאחר הפסוק "אני ה' אלהיכם, אשר הוצאתי אתכם וכו' אני ה' אלהיכם" ויאמר "אמת" ישר ללא הפסק, ואחר כך יחזור ויאמר "ה' אלהיכם אמת", ויחיד השומע מפי השליח ציבור את שלושת התיבות "ה' אלהיכם אמת", יאמר היחיד הפסוק "אני ה' אלהיכם, אשר הוצאתי אתכם וכו' אני ה' אלהיכם" ויאמר תיבת "אמת", ולא יחזור על תיבת "ה' אלהיכם אמת", אלא ישמע אותם מפי השליח ציבור, ואחר שהשליח ציבור אמר תיבות אלו יאמר בשחרית "ויציב ונכון וכו'" או בערבית "ואמונה כל זאת וכו'", ואם סיים היחיד קודם השליח ציבור יאמר "אני ה' אלהיכם אמת" וימתין עד שהשליח ציבור יסיים ואחר כך ימשיך בתפילתו, ולכתחילה אין להפסיק בין תיבת "אלהיכם" לתיבת "אמת".

2. הקורא קריאת שמע ביחידות, בשחרית או ערבית או קריאת שמע שעל המיטה, צריך לחזור ולומר תיבות "ה' אלהיכם אמת", כדי להשלים לרמ"ח תיבות, אולם המתפלל עם הציבור ישמע שלוש תיבות אלו מהשליח ציבור ויצא ידי חובה (כמו שכתבנו בהלכה הקודמת), ואם חושש שהשליח ציבור אינו בקי בהלכה ואינו יודע לכוין להוציא ידי חובה את השומעים, יכול לומר שלוש תיבות אלו בלחש כאשר השליח ציבור אומרם.

3. אם השליח ציבור כבר סיים קריאת שמע והיחיד עדיין לא סיים, יש אומרים שיפסיק בשתיקה וישמע מהשליח ציבור שלוש תיבות אלו, ובכך יוצא ידי חובה, ויש אומרים שנכון יותר שכאשר יסיים את קריאת שמע שהוא קורא יכפול שלוש תיבות אלו "ה' אלהיכם אמת".

4. כמה מרבותינו הראשונים כתבו לומר "אל מלך נאמן" לפני שאומר קריאת שמע, והטעם בזה כדי להשלים לרמ"ח איברים של האדם, ולפי שיטתם אין לחזור ולומר בסוף קריאת שמע "ה' אלהיכם אמת", ומנהג הספרדים שלא לומר "אל מלך נאמן", אלא משלימים לרמ"ח תיבות בעזרת ההוספה בסוף קריאת שמע "ה' אלהיכם אמת", ואין הבדל בין קריאת שמע בציבור בין אומרה ביחיד כגון שמתפלל יחיד או שאומר קריאת שמע על המיטה, תמיד צריך להוסיף שלוש תיבות "ה' אלהיכם אמת" ולא "אל מלך נאמן", אולם מנהג כמה מעדות האשכנזים שכאשר אומר קריאת שמע ביחיד אומר קודם קריאת שמע "אל מלך נאמן", ומי שעושה כן אינו צריך בסוף קריאת שמע לחזור ולומר "ה' אלהיכם אמת".

5. נוהגים שכל הקהל אומרים ביחד פסוק "שמע ישראל" בקול רם, משום שכאשר אומרים בקול הדבר עוזר לעורר את הכוונה למה שאדם מוציא מפיו, אולם פסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" צריך לאומרו בלחש, ושאר קריאת שמע מעיקר הדין יכולים הציבור לאומרה בלחש (ובלבד שישמיעו לאזנם), אולם נכון יותר שיקראו בקול רם בין הציבור ובין השליח ציבור, אולם אם הדבר מפריע לאחרים וגורם להם שאינן יכולים לכוון מחשבתם יקראו הציבור בלחש, והמנהג הספרדים שהשליח ציבור אומרה בקול רם יותר משאר הציבור.
יש שנהגו אצל הספרדים שכאשר מגיע השליח ציבור לפסוק "וחרה אף ה' וכו'" אומר פסוק זה בלחש, והטעם בזה כדי שלא יראה כביוכל שהשליח ציבור מקלל את הציבור, ויש שנהגו לומר בלחש גם פסוק "השמרו לכם פן וכו'", וצריך להיזהר שכאשר אומרים בלחש שישמיעו לאזנם, ולא יאמרו בלחש כזה עד שאזנם לא שומעים.

6. נוהגים להניח את היד על העינים כדי לכסותם כאשר אומר פסוק "שמע ישראל וכו" ופסוק "ברוך שם וכו'", והטעם בזה כדי לרכז את המחשבה בכוונת הפסוקים, ועל ידי שמכסה את העינים מונע את עצמו להסתכל בדברים אחרים שמונעים ממנו לכוון. ולדעת המקובלים יש להניח את יד ימין, ואף איטר יד יניח יד ימין ש כל אדם על עיניו, ומי שיש לו משקפים אינו צריך להורידם כאשר מניח ידו על עיניו, ובתפילת שחרית נהגו לכסות את העינים על ידי הטלית כאשר אומר פסוק "שמע ישראל וכו" ופסוק "ברוך שם וכו'".

7. מעיקר הדין מותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, בין שקוראה בציבור בין שקוראה ביחיד, וצריך לדקדק באותה שפה שקורא קריאת שמע כמו שמדקדק בלשון הקדוש, וצריך שיבין אותה שפה שאומרה, אבל אם אינו מבין את אותה שפה לא יוצא ידי חובה, ויש אומרים שכיום אין לקרות קריאת שמע רק בלשון הקודש, משום שיש תיבות רבות בקריאת שמע שיש בה ביאורים שונים בדברי חז"ל ואי אפשר לתרגמם לשפה אחרת כראוי (שכן אי אפשר רק לתרגם מילה במילה משום שצריך להבין ענין המאמר ואז משמעות המילה משתנה כידוע).
הקורא קריאת שמע בלשון הקודש ואינו מבין לשון הקודש בכלל, אף על פי כן יוצא ידי חובה, ומכל מקום צריך שיבין וידע פירוש המילים של פסוק "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" ובפסוק "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד" מפני שכוונת הבנת המילים בפסוקים אלו מעכבת.

8. כאשר קורא קריאת שמע צריך להוציא התיבות בשפתיו ולהשמיע לאזנו מה שמוציא מפיו, ואם לא השמיע לאזניו והוציא המילים בשפתיו, בדיעבד יצא ידי חובה.
אולם אם קרא קריאת שמע בלב בלי שיוציא משפתיו כלל, לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד, מפני שקיימא לו שהרהור לא כדיבור, אולם לענין ברכות המצות והברכות הנהנין וכן לענין ברכת המזון אף על פי שהיא מהתורה אם ברך בליבו בלי שיוציא מפיו, יצא ידי חובה בדיעבד מפני ספק ברכות להקל.
מי שהוא אנוס או חולה ואינו יכול לקרוא קריאת שמע על ידי שיוציא בשפתיו את המילים, יקרא קריאת שמע בלבו, ומכל מקום אם קרא קריאת שמע בהרהור הלב במקום שהיה אנוס או חולה, ולאחר מכן עבר האונס או החולי צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע בשפתיו כל זמן שלא עבר זמנה, ואם נמצא במקום שאינו נקי שאסור להרהר בו בדברי תורה, אינו רשאי לקרוא קריאת שמע אפילו בלבו.