דיני זמן קריאת שמע

מאת: 
קטגוריה: הלכות תפילה
ת. פרסום: 26 דצמבר 2017
האם יש לחשב זמן קריאת שמע מעלות השחר או מזריחת החמה? ומה הדין אם יש חשש שיעבור הזמן?
1. מצות עשה מן התורה לקרוא קריאת שמע בכל יום, פעם אחד בבוקר ופעם אחת בלילה, שנאמר (דברים פרק ו' פסוק ז') "ודברת בם בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך, ובקומך", וצריך לקרוא קריאת שמע בכוונה וביראה ובאימה, ולכתחילה צריך לכוון באמירתה בכל פסוקי קריאת שמע, ובדיעבד אם לא כיוון באמירתה יצא ידי חובה (חוץ מהפסוק הראשון ששם הוא לעיכובא כמו שנבאר בסיעתא דשמיא), וקריאתה באימה וביראה היינו שיכוון על עצמו שהוא מקבל עול מלכות שמים ומוכן למסור את נפשו על קידוש ה', וכמו שדרשו חז"ל (ברכות דף סא' עמוד ב') "בכל נפשך – אפילו נוטל את נשמתך", ויפסיק הפסק בין הדבקים באותיות, ויקראנה כמי שקורא ציווי המלך.

2. זמן תחילת קריאת שמע הוא ממתי שמתחיל לראות את חברו הרגיל עמו קצת בריחוק ארבע אמות, וכיוון שנחלקו הפוסקים אימתי שיעור זה, לכך יש להחמיר שלא לקרות לכתחילה קודם שעה אחת זמנית לפני נץ החמה, וכל זה מעיקר ההלכה של זמן קריאת שמע, אולם לכתחילה אין לקרות קריאת שמע כמה שיותר קרוב לנץ החמה, כיוון שלכתחילה אין להתפלל שחרית קודם נץ החמה, ואם יקרא קריאת שמע מזמן התחלתה אזי צריך להמתין הרבה זמן עד שיגיע זמן נץ החמה ונכנס לבעיה של "שהה כדי לגמור את כולה צריך לחזור לראש", כמו שנכתוב בהמשך במאמרים הבאים.

3. זמן קריאת שמע מסתיים בסוף שלוש שעות מתחילת היום, ויש לחשב שעות אלו בשעות זמניות, והיינו שיש לחלק את היום לשני חלקים שווים, שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה, ונמצא שבקיץ שהיום ארוך ויש למשל כארבע עשרה שעות אזי יש לחלק לשתים עשרה שעות אזי נשאר זמן עודף קצת, ולכן שעה זמנית תהיה ארוכה יותר, ובחורף שהשעות של היום קצרות כגון כעשר שעות אזי נשאר זמן עודף קצת, ולכן שעה זמנית תהיה קצרה.
ונחלקו הפוסקים איך לחשב את תחילת היום וסופו, יש אומרים שיש לחשב את היום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ואז יש לחלק את פרק הזמן הזה לשנים עשרה ועל ידי כך יגיע לדעת מה הוא שעה זמנית, ואז מעלות השחר יש להוסיף שלוש שעות זמניות ובזה מסתיים זמן קריאת שמע, ויש אומרים שיש לחשב את היום מזריחת השמש ועד השקיעה, ואז יש לחלק את פרק הזמן הזה לשנים עשרה ועל ידי כך יגיע לדעת מה הוא שעה זמנית, ואז מזריחת החמה יש להוסיף שלוש שעות זמניות ובזה מסתיים זמן קריאת שמע, ולהלכה יש לנהוג שבדברים שהם מדאורייתא יש לכתחילה להחמיר ולחשב את היום מעלות השחר, ובדברים שהם מדרבנן יש להקל ולחשב את היום מזריחת השמש, ולכן לענין סוף זמן קריאת שמע לכתחילה יש להחמיר לחשב את זמן קריאתה עד שלוש שעות זמניות מתחילת עלות השחר, ובשעת הדחק יש לסמוך על המקילים ולחשב את זמן קריאת שמע עד שלוש שעות מזריחת השמש. (אמנם זמן ביעור חמץ ואכילת חמץ בערב פסח יש לחשב שלוש שעות זמניות מעלות השחר, אף על פי שהאיסור מדרבנן משום חומרא של חמץ).

4. אף על פי שזמן קריאת שמע הוא עד שלוש שעות מתחילת היום, מכל מקום סוף זמן ברכות קריאת שמע הוא עד ארבע שעות (וכיוון שברכות קריאת שמע הם מדרבנן אזי החישוב הוא מזריחת החמה), ולכן אם לא קרא קריאת שמע עד שלוש שעות מתחילת היום כגון שקם מאוחר וכבר עבר שלוש שעות אף על פי שלא קרא קריאת שמע בזמנה ויש לו רק שכר של כקורא בתורה, מכל מקום יכול לקרא קריאת שמע עם ברכותיה עד סוף ארבע שעות מתחילת היום, ואם עבר ארבע שעות מתחילת היום יקרא קריאת בלי שיברך ברכות קריאת שמע, שכן אין לברך ברכות אלו אחר שעברו ארבע שעות מתחילת היום

5. אף על פי שלכתחילה צריך לקרות קריאת שמע עם ברכותיה, מכל מקום אם רואה שעד שיקרא קריאת שמע עם ברכותיה כבר יעבור זמן קריאת שמע, אזי יקרא קריאת שמע בלי ברכותיה, ולאחר מכן כשיגיע לברכות קריאת שמע יחזור ויקרא שוב קריאת שמע, וכן אפילו אם יש לאדם ספק אם יספיק לקרות קריאת שמע בזמנה עם ברכותיה, הנכון הוא שיקראה מיד, ויעשה תנאי לפני הקריאה ויאמר "אם לא אספיק לקרוא קריאת שמע בזמנה עם ברכותיה, אני מכוין לצאת ידי חובת קריאת שמע בקריאתי עתה, ואם אספיק לקרות קריאת שמע בזמנה בברכותיה, תהיה קריאתי עתה כקורא בתורה, ואיני רוצה לצאת ידי חובה אלא כאשר אקרא קריאת שמע בברכותיה".
וכן אם יודע שיספיק לקרות קריאת שמע בתוך שלוש שעות מזריחת החמה, אך לא יספיק לקרות את קריאת שמע בתוך שלוש שעות מזמן עלות השחר, הנכון כעת קריאת שמע בלא ברכותיה, ויאמר תנאי "אם הלכה כמו הדעות שסוברים שזמן קריאת שמע הוא עד שלוש שעות מעלות השחר, אני מכוין לצאת ידי חובת מצות קריאת שמע בקריאתי עתה, ואם הלכה כמו הדעות שסוברים זמן קריאת שמע הוא עד שלוש שעות מזריחת החמה, תהיה קריאתי עתה כקורא בתורה, ואיני רוצה לצאת ידי חובה אלא כאשר אקרא את קריאת שמע מאוחר יותר עם ברכותיה".

6. אם לאדם אין לו כעת טלית ותפילין, וחושש שמא עד שיביאו לו יעבור זמן קריאת שמע, לא ימתין עד שיהיה לו טלית ותפילין, אלא יקרא קריאת שמע בברכותיה בזמנה ללא תפילין וטלית, ולאחר מכן שיהיה לו טלית ותפילין יניחן ויקרא עמהם קריאת שמע בלי ברכותיה, וכן אפילו אם יש לאדם ספק אם יהיו לו טלית ותפילין עד סוף זמן קריאת שמע, לא ימתין לטלית ותפילין, אלא יקרא קריאת שמע בזמנה בלי תפילין,
אולם אם יודע שיביאו לו תפילין וטלית קודם סוף זמן קריאת שמע, עדיף שימתין עד שיהיו אצלו ואז יקרא עמהם קריאת שמע, אף על פי שמחמת כן אינו בכלל "זריזין מקדימין למצוות", וכן אין לאחר זמן קריאת שמע אפילו אם מחמת כן יצטרך להתפלל ביחידות.

7. מצוה מן המובחר לקרוא קריאת שמע כ"ותיקין", היינו לקרות קריאת שמע קודם נץ החמה זמן מועט, כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה מיד עם נץ החמה, ויסמוך גאולה לתפילה, ויעמוד לתפילת שמונה עשרה מיד בנץ החמה, ומי שיכול לעשות כן מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואינו ניזוק כל אותו היום.