ברכת אהבת עולם

מאת: 
קטגוריה: הלכות תפילה
ת. פרסום: 28 נובמבר 2017
האם סדר ברכות קריאת שמע מעכבות? האם מצוות צריכות כוונה? ומה הדין שלא כיון האם צריך לחזור ולברך?
1. ברכת "אהבת עולם" היא הברכה השניה שלפני קריאת שמע, ונחלקו רבותינו הראשונים האם ברכת "אהבת עולם" היא ברכת המצות היינו ברכה שבאה לפני מצוה, והמצוה היא לקרות קריאת שמע, אזי ברכת "אהבת עולם" היא הברכה על קריאת שמע (אולם אינה כברכת המצוה ממש), או שברכת אהבת עולם היא ברכת שבח והודאה לה' יתברך, ואין ברכת "אהבת עולם" פותחת ב"רוך אתה ה' וכו" כדרך הברכות, מפני שהיא סמוכה לברכה שלפניה, היינו ברכת "יוצר אור", והכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת ב"ברוך אתה ה' וכו'".

2. מנהג הספרדים ועדות המזרח לומר "אהבת עולם וכו'", אולם מנהג האשכנזים לומר "אהבה רבה וכו'", והמנהג לומר "והוליכנו מהרה קוממיות לארצנו וכו'" אף מי שנמצא בארץ ישראל.
לדעת האר"י הקדוש כאשר אומר "מארבע כנפות הארץ" יקח את ארבע הציציות בידו השמאלית ויניחם בין זרת לקמיצה, ויניחם כנגד ליבו, וכאשר מגיע לפרשת ציצית שבקריאת שמע יאחז חוטי הציצית בידו הימנית  וגדילי השמאל יהיו ביד שמאל, וכך יתפסם עד שאומר "ונאמנים ונחמדים לעד" שבברכת "אמת ויציב", ואז ינשק אותם ויניח אותם, ולדעת האר"י יש לאחוז כל ארבעה הציציות לפניו, ויש אומרים שיאחז רק שני ציציות שנמצאות מלפניו.

3. ברכות קריאת שמע אינן מעכבות את מצות קריאת שמע, ולכן אם קרא קריאת שמע ללא ברכותיה יצא ידי חובה מצות קריאת שמע, ולכן אדם שקם מאוחר בבוקר ורואה שזמן קריאת שמע עומד לעבור יקרא קריאת שמע כדי שיהיה בזמנה אפילו ללא ברכותיה, ואחר כך שיתפלל שחרית כסדר יקרא את ברכות קריאת שמע עם קריאת שמע, וכן אם התפלל תפילת שחרית ולא ברך ברכות קריאת שמע, רשאי לברך את הברכות אחר תפילת שמונה עשרה, וכל זה בדיעבד משום שלכתחילה צריך לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה.

4. סדר ברכות קריאת שמע אינו מעכב, ולכן אם הקדים ברכת "אהבת עולם" קודם ברכת "יוצר אור", יצא ידי חובה, אולם לכתחילה אין לשנות את סדר הברכות.

5. אף על פי שסדר ברכות קריאת שמע אינו מעכב, מכל מקום אמירת כולן זה מעכב, ולכן אין לברך ברכה אחת מברכות קריאת שמע ללא שיברך את שאר הברכות, ולכן אם אין לאדם סידור וזוכר רק ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם" אינו זוכר, אינו רשאי לברך רק ברכת "יוצר אור", שכן אם מברך ברכות קריאת שמע צריך לברך את כולם (והוא הדין להפך, וכן בברכת "אמת ויציב"), וכן אם נמצא ממש סמוך לסוף זמן ברכות קריאת שמע, ולא יספיק לומר את כל הברכות של קריאת שמע, מוטב לו שלא יברך כלל ברכות קריאת שמע, מאשר יברך ברכה אחת ואת הברכה השניה לא יברך.

6. דעת רבים מרבותינו הראשונים שמצות אינן צריכות כוונה, ולכתחילה צריך לכוין לקיים את המצוה גם לדעה זו, ומכל מקום גם לשיטה זו צריך שיתכוין לעשות מעשה מצוה, ורק שאין צריך לקיים המצוה, אבל אם היה רק מתעסק במצוה כגון שהיה סתם נופח בשופר ויצא תקיעה ראויה לא יצא ידי חובה כיוון שלא התכוין לעשות כלל מצוה, וכן אם היתה לו כוונה הפוכה שלא לצאת ידי חובה כאשר עושה מעשה מצוה, לא יצא ידי חובה, לעומת זו דעת רבים מרבותינו הראשונים שמצוות צריכות כוונה, והיינו שיש לאדם לכוין דעתו קודם עשיית המצוה שמכוין לצאת ידי חובת המצוה בעשיית מעשה המצוה, ולהלכה מצוות צריכות כוונה, ולכן יש להיזהר שבא לעשות מצוה, שיכוין בדעתו לצאת ידי חובת המצוה, ולכן יש כאלו שנוהגים לומר "לשם יחוד" קודם שבאים לעשות מצוה, ומעיקר הדין אין חיוב לומר "לשם יחוד" קודם עשיית המצוה, משום שאין חיוב להוציא בפה שבא לקיים מצוה, ומספיק בכך שהוא חושב במחשבתו שמכוין לשם מצוה.

7. אם הסתפק אם כיוון קודם עשיית המצוה שעושה כדי לצאת ידי חובת המצוה , מעיקר הדין אין צריך לחזור ולקיים את המצוה שוב, ומכל מקום אם אפשר טוב שיחזור ויקיים את המצוה שוב, אולם לא יברך עליה.
אם עשה את המצוה בלא שיכוון לצאת ידי חובה, וברך עליה, אף על פי שלא יצא ידי חובת המצוה (משום שלהלכה מצוות צריכות כוונה), וצריך לחזור ולעשות את המצוה שוב, מכל מקום לא יברך עליה משום ספק ברות להקל.

8. במצוות דרבנן נחלקו האחרונים אם גם מצוות צריכות כוונה, ולהלכה לכתחילה טוב ונכון שגם מצות דרבנן שיעשה אותם עם כוונת לצאת ידי חובת המצוה.

9. אף על פי שההלכה שמצוות צריכות כוונה, מכל מקום אם עשה מצוה בלא כוונה אולם מתוך מעשיו ניכר שעושה לשם המצוה, כגון שקרא קריאת שמע בזמנה עם ברכותיה בתוך סדר התפילה של ערבית או שחרית, או שאוכל מצוה בליל הסדר, יצא ידי חובה בדיעבד, אולם לכתחילה צריך לכוין בדעתו שרוצה לצאת ידי חובה .