ברכות קריאת שמע

מאת: 
קטגוריה: הלכות תפילה
ת. פרסום: 21 נובמבר 2017
האם מותר לומר קדושת "יוצר" ביחיד? ומה הדין אם התפלל ואינו יודע היכן נמצא בברכת "יוצר אור" או בברכת "אהבת עולם" לאיפה יחזור?
הקורא קריאת שמע צריך לברך לפניה ולאחריה, בתפילת שחרית מברך שתי ברכות לפניה ("יוצר אור", "אהבת עולם") ואחת לאחר קריאתה ("אמת ויציב"), ובתפילת ערבית מברך שנים לפניה ("יוצר אור", "אהבת עולם") ושנים לאחר קריאתה ("אמת ואמונה", "השכיבנו"), וביחד יוצא שיש שבע ברכות, וסמכו חכמים דבר זה על הפסוק בתהילים (פרק קיט' פסוק קסד') "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך", ומשפטי צדקך היינו קריאת שמע שהיא דברי תורה, וחילקו שביום יש שלוש ברכות ובלילה יש ארבע ברכות והטעם, לפי שהיום מתחיל מהלילה כמו שנאמר "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד", לכך תיקנו ארבע בלילה שזה הרוב שהוא קודם ליום, והשלוש הנשארים התקינו ביום, ועוד טעם משום שמצות ציצית נוהגת רק ביום ויש חיוב לקרותה מה שאין כן בלילה שאין חיוב ציצית נוהג בלילה, לכן תיקנו עוד ברכה ללילה, ויש בזה עוד טעמים.
וברכות אלו הם שבח והודאה לה' יתברך (ובברכת "אהבת עולם" ראה מה שנכתוב במאמר הבא), וברכת "יוצר אור" היא הודאה לה' יתברך שבכל יום מחדש עלינו את האור שיאיר עלינו, שכן בלילה הולך אותו האור שכל העולם משתמש בו, לכן תקנו לברך כל יום ברכת "יוצר אור".
בברכת "יוצר אור" תקנו חכמים לומר "יוצר אור ובורא חושך" והטעם בזה כדי לומר שמי שברא את האור הוא גם זה שברא את החושך, וזה כדי להוציא מאותם הכופרים שאומרים שמי שברא אור לא ברא חושך, ועוד טעם כדי לברך את ה' גם על החושך שאם היינו מברכים רק על האור היה נראה בזה שהחושך הוא רע, ואינו כן משום שכל מה שה' יתברך עשה הוא דבר יפה בזמנו.

1. כאשר מתחיל לברך ברכת "יוצר אור" צריך למשמש בתפילין של יד, ויסיר את ידו רק כאשר סיים לומר "ובורא חושך", ויש כאלו שנוהגים למשמש תפילין של יד שאומר "יוצר אור" ותפילין של ראש כאשר אומר "ובורא חושך", אולם לדעת המקובלים אין למשמש כלל בתפילין של ראש בברכות קריאת שמע (חוץ ממה שאומר "והיו לטוטפות בין עיניך"), ולהלכה אלא שנוהגים למשמש בתפילין של יד כאשר אומר "יוצר אור" ותפילין של ראש כאשר אומר "ובורא חושך", יש להם על מה שיסמוכו, אולם עדיף לכתחילה למשמש רק תפילין של יד כאשר אומר "יוצר אור ובורא חושך".

2. מנהג הספרדים לומר "בשפה ברורה ובנעימה" ואז מפסיק ואומר אחר כך "קדושה כולם כאחד וכו'", שתיבת קדושה חוזרת על "כולם כאחד", וזהו כדעת האר"י הקדוש והמקובלים, אולם דעת מרן הבית יוסף לומר "בשפה ברורה ובנעימה קדושה", ומפסיק ואומר אחר כך "כולם כאחד וכו'", שתיבת קדושה חוזרת על "בשפה ברורה ובנעימה", ובכל מקום יעשו כמנהגם.

3. מדברי הזוהר הקדוש מתבאר שאין ליחיד לומר קדושת "יוצר" (מה שאומרים באמצע ברכת "יוצר המאורות" מ"קדוש קדוש קדוש  וכו"' "עד ברוך כבוד ה' ממקומו") ורק בציבור יחד מותר לאומרה וכן פסקו עוד הרבה ראשונים, והטעם מפני שזה נחשב לדבר שבקדושה כמו הקדושה שבחזרת שמונה עשרה, אולם במסכת סופרים כתוב שיחיד אומר קדושת "יוצר", וכך הרבה גאונים וראשונים פסקו כן, והטעם שאין קדושה זו נחשבת לדבר שבקדושה, ויש מהראשונים שפוסקים שיחיד יכול לומר קדושת "יוצר" רק בטעמים כקורא בתורה, ויש מהראשונים שחילקו וכתבו שרק קדושת "יוצר" אין ליחיד לומר, אולם קדושת "ובא לציון" היחיד יכול לומר, להלכה מנהג ישראל להקל ולומר קדושת "יוצר" (וגם "קדושת ובא לציון") ביחיד ומכל מקום טוב ונכון שהיחיד יאמרה בניגון טעמים כקורא בתורה, ואם נמצא בבית כנסת במקום שיש ציבור ואומר קדושת "יוצר" לבדו, כגון שבא מאוחר לתפילה או שלא הספיק את החזן, אין צריך להחמיר ולומר קדושת "יוצר" בטעמים.
על פי דעת רבותינו המקובלים צריך לומר קדושת "יוצר" בישיבה, ואפילו אם הוא עומד לפני כן כאשר אומר קדושת "יוצר" צריך לשבת, וכאשר אומר "קדוש קדוש קדוש" ינשק תפילין של יד.

4. אם טעה בתפילת שחרית וברך "ברוך אתה ה' וכו' אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה וכו'" וחתם "המעריב ערבים" לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולברך ברכת "יוצר אור", ואם הבחין בזה רק אחר שסיים ברכת "אהבת עולם", יברך ברכת "יוצר אור" אחר תפילת שמונה עשרה, אולם אם חתם "ברוך אתה ה' יוצר המאורות" אפילו אם בתוך הברכה לא הזכיר כלל מברכת "יוצר אור", אלא אמר רק ברכת "המעריב ערבים", יצא בדיעבד ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, וכל שכן אם התחיל ברכת "יוצר אור" וטעה באמצע ברכה וברך ברכת "המעריב ערבים" וחתם בברכת "יוצר אור", שיצא ידי חובה, משום שהכלל הוא שהולכים בזה אחר חתימת הברכה, וכל שחתם בחתימת ברכת "יוצר אור" יצא ידי חובה, וכל שלא חתם בברכת יוצר אור לא יצא ואפילו אם הזכיר באמצע הברכה בתוך הברכה מברכת "יוצר אור" וחתם בברכת "המעריב ערבים", לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך.
אם טעה וחתם בברכת "יוצר אור" ברכת "המעריב ערבים", ומיד תוך כדי דיבור תיקן ואמר "יוצר המאורות", יצא ידי חובה ואין צריך לחזור ולברך.

5. נחלקו הפוסקים אם יש לענות "אמן" אחר ברכת "יוצר אור" וכן בברכת "המעריב ערבים", ומנהג הספרדים ועדות המזרח שאם סיים ברכת "יוצר המאורות" או ברכת "המעריב ערבים" קודם השליח ציבור, ושמע מהשליח ציבור  חותם "יוצר המאורות" או "המעריב ערבים", שלא לענות "אמן" אחר השליח ציבור, וכן לא יענה אחר ברכת חברו, ולכן לכתחילה טוב שלא יכנס האדם למחלוקת ולכן יסיים ברכת "יוצר אור" או ברכת "המעריב ערבים"  עם השליח ציבור, אולם מנהג האשכנזים לענות "אמן" אחר ברכת שליח הציבור (או חברו) שברך "יוצר אור" או "המעריב ערבים", ומכל מקום גם למנהג האשכנזים לכתחילה טוב שיסיים ברכת "אהבת עולם" עם השליח ציבור, וכל זה לענין "אמן" של ברכות "יוצר אור" ו"מעריב ערבים" אולם לענין שאר ברכות אין לענות "אמן", ומנהג האשכנזים שעונים בברכות קריאת שמע "אמן" של "האל הקדוש" וברכת "שומע תפילה" שבחזרת השליח ציבור.

6. אם הסיח דעתו בברכות קריאת שמע, ומצא את עצמו שהוא אומר "הגדול הגיבור והנורא" ואין הוא יודע אם הוא נמצא בברכת "יוצר אור" ב"את שם האל הגדול הגיבור והנורא קדוש הוא וכו'" או שהוא בברכת "אהבת עולם" ב"כי בשם קדשך הגדול הגיבור והנורא", אזי ימשיך את "הגדול הגיבור והנורא" שנמצא בברכת "יוצר אור", ואין לחוש לספק ברכות להקל.