החייבים והפטורים מתפילין

מאת: 
קטגוריה: השכמת הבוקר
ת. פרסום: 28 פברואר 2017
האם נשים יכולות להניח תפילין אם רוצות? מה הדין אם התפילין נפלו על הארץ? האם רשאי לשנות מתפילין של יד לתפילין של ראש, ומה הדין להיפך?
1. חולה מעיים פטור מן התפילין, אפילו שאינו מצטער בשעה שמניחם, והטעם מפני שאינו יכול לשמור את עצמו בקדושה, מפני שיש חשש שיפיח עם התפילין, ומכל מקום אם יודע שיכול לשמור על גופו נקי בשעת קריאת שמע ותפילה, רשאי אז רק להניח תפילין, ואם אינו יכול אינו רשאי להניח תפילין כלל, ולא רק חולה מעיים אלא כל מי שאינו יכול לשמור את עצמו שלא להפיח כל זמן שהתפילין עליו פטור מלהניח תפילין, ואם יודע שיכול לשמור את עצמו לזמן קצר, אזי יניח תפילין אחר סיום ברכת "אהבת עולם" ויברך על התפילין ויקרא עמם קריאת שמע, ואחר כך אם יודע שיכול עוד לשמור את עצמו מלהפיח ימשיך להניחם ויתפלל עמם שמונה עשרה, ואם אינו יודע שאינו יכול לשמור על עצמו יחלוץ את התפילין.

2. חולה שיש לו צער ואין דעתו מיושבת עליו פטור מלהניח תפילין, אולם אם רצה להחמיר על עצמו ולהניח תפילין יכול לעשות כן.

3. אדם שמי רגליו נוטפים ממנו באופן שאינו יכול לעצור את עצמו, וכן מי ששמו לו הרופאים קטטר (שקית לאיסוף מי הרגלים), יכול להניח תפילין בתנאי שבגדיו העליונים נקיים ואין בהם שום ריח רע.

4. אדם שנמצא ללא חולצה אפילו שהוא לבוש במכנסיים, אינו רשאי להניח תפילין,

5. חרש המדבר ואינו שומע או אילם השומע ואינו מדבר, חייבים במצות תפילין, אבל חרש אילם שהוא גם איננו שומע וגם איננו מדבר פטור ממצות תפילין, אולם אם רצה להניחן ויודע לשמור עליהן יכול לעשות כן ואין לו לברך על התפילין, וכיום יש חרש אילם שהם לומדים בבית ספר מיוחדים ועל ידי כך הם יודעים לעשות את מעשיהם כראוי, ולכן אלו שאלו חייבים להניח תפילין.

6. נשים פטורות מלהניח תפילין מפני שזאת מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי ביום שבת ובמועדים טובים אין מניחים תפילין, וקיימא לן שכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, ואם האישה רוצה להניח תפילין יש למחות בידם , ויש אומרים שאישה שמנחת תפילין עוברת על איסור תורה "לא יהיה כלי גבר על אישה", ותירגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "לא יהיה ציצית ותפילין משום שהם מלבושי גברים, ובשלטי גיבורים כתב בשם רבנו ישעיה האחרון "שאסור לנשים להניח תפילין אפילו ללא ברכה, מפני שנראית כדרך החיצונים שעוברים על דברי חכמים ואינם רוצים לדרוש את המקרא כמותם", וגם לפי הקבלה ורבנו האר"י אסור לאישה להניח תפילין.

7. יש להיזהר בשעה שהתפילין עליו שלא יהרהר כלל בנשים, והרמ"א כתב עוד שאדם שאי אפשר לו ללא הרהורים מוטב לו שלא להניח תפילין, אולם לדעת מרן השולחן ערוך אין לפוטרו ממצות תפילין בגלל זה, אלא יניח תפילין בשעת קריאת שמע ותפילה וינסה כמה שיותר שלא להרהר אחר נשים, אלא יתרכז בתפילה וביראת שמים.

8. יש לקנות תפילין מסופר ירא שמים שיש לו תעודה והוא בקי בהלכות, ובמיוחד כיום שיש הרבה פריצות בדבר וכל אחד שיש לו כתב יפה כותב, או לקנות ממקום שמוחזק שיש לו יראת שמים והוא עובד רק עם סופרים יראי שמים, ומי שקנה תפילין מסופר ירא שמים ויודע שברור שהוגהו התפילין כראוי, מעיקר הדין אינו חייב לבדוק את התפילין אפילו אחר שנים, ויש חסידים שנהגו לבודקן בכל שנה ושנה, ובזמנינו שיש הרבה סופרים ומגיהים שאינם בקיאים בהלכות, ראוי להחמיר ולבדוק את התפילין כל שאינו יודע בברור שנעשו כהלכתם, וכל זה לתפילין שמניחין אותם כל יום, אבל אם מניח את התפילין מפעם לפעם, צריך לבודקן כל שלוש וחצי שנים.

9. אסור לשנות תפילין של ראש לתפילין של יד, מפני שתפילין של ראש קדושתן יותר חמורה מפני שיש שם את האות שין בבית ואת האות דלת בקשר הרצועה, ואילו בתפילין של יד יש רק את האות יוד שנמצאת בקשר הרצועה, והדין הוא שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה, ואיסור זה שייך בין בבתים בין פרשיות בין ברצועות, ולכן מי שאין לו תפילין של יד ויש לו שני תפילין של ראש, אינו רשאי לשנות אחד מהן ולעשותן תפילין של יד, וכן אם אין לו רצועה לתפילין של יד ויש לו שני זוגות תפילין של ראש אינו יכול לקחת מהרצועה של תפילין של ראש ולתת אותה בתפילין של יד, אולם מותר לשנות מתפילין של יד לתפילין של ראש בין ברצועות בין בפרשיות בין בבתים, וכל האיסור לשנות מתפילין של ראש לתפילין של יד זה דווקא שכבר הניח את אותו תפילין פעם אחת, אבל אם התפילין של ראש חדשות ואינו הניחן כלל (אפילו פעם אחת), מותר לשנותן ולעשותן תפילין של יד כיוון שזה נחשב רק הזמנה, "והזמנה לאו מילתא היא".

10. אם נקרעה הרצועה בתפילין של יד במקום שסמוך לקשר, אינו רשאי להפוך את הרצועה באופן שהחלק שהיה בו הרצועה יהיה למטה, מפני שיש כאן כמין הורדה בקדושה, ולכן יגנוז את הרצועה, וכן ברצועה שבראש, שאם נקרעה הרצועה במקום שבו הרצועה מקיפה את הראש, אינו רשאי להפוך שהרצועה שהיא מקיפה את הראש תהיה מחוץ לקשר כלפי מטה, אולם בשעת הדחק שאין לו רצועה אחרת ויש חשש שיבטל מצות תפילין, יכול להקל ולהפוך את הרצועה שמה שהיה למטה יהיה עכשיו למעלה, ורשאי לעשות כן בשעת בדחק בין ברצועה שביד בין ברצועה שבראש.

11. אסור לישון עם התפילין מחשש שמא יפיח בהם, והרי תפילין צריכים גוף נקי ואין להפיח בהם, ואם התפילין מכוסות יכול לישון שינת ארעי, אולם אם אוחז את התפילין בידו אין לישון אפילו שינת ארעי, מפני שיש לחוש שמא יפלו התפילין מידו, ואם התפילין כרוכות על ידו באופן שאין לחוש מא יפלו התפילין רשאי לישון אפילו שינת קבע, ושינת ארעי נחשבת כל שאינו יושן על מיטתו, וכן יש להחמיר שלא לישון עם התפילין יותר מחמישים וארבע שניות ברציפות.

12. אם נפלו התפילין מידו לארץ, בין בתפילין של יד בין בתפילין של ראש, המנהג הוא להתענות יום אחד, וכיום מי שקשה לו עליו התענית, או שהוא עובד ויש לחוש שמא מחמת התענית לא יעבוד כראוי, יפדה את התענית על ידי שיתן צדקה בשווי של סעודה אחת (היינו כששיה שקלים), ואין הבדל מאיזה גובה נפלו התפילין, אולם אם התפילין מידו שהן מכוסות בנרתיק שלהם וכדומה, אינו צריך להתענות או לתת שיעור של צדקה בשווי סעודה, וטוב שיתן פרוטה צדקה, וכן מי שראה תפילין נופלות מיד חברו על הארץ, אינו חייב להתענות וטוב שיתן פרוטה.
מי שנפלו הרצועות של התפילין על הארץ, אינו צריך להתענות, ומכל מקום יש להיזהר שלא יגררו רצועות התפילין על הארץ.